מעוניין לכתוב בפורטל סין
קורס לימוד סינית
טיול לסין בהתאמה אישית

כלבים נאכלים בידי אדם - ד"ר שושן ברוש-ויץ

תמונה קשה פורסמה בעיתון Metrobeijing [מוסף של העיתון [China Daily ב- 21 באוקטובר 2010. שישים כלבים, בערימה, מוסעים בכלוב אל שחיטתם בדרך לשולחנם של אוכליהם. התמונה צולמה במונגוליה התיכונה, איזור אוטונומי השייך לסין. הנה צילום שלה מהעיתון וקישור לכתבה עם התמונה: 

http://www.chinadaily.com.cn/cndy/2010-10/21/content_11437925.htm

ואני חשבתי על יהודים בקרון החתום

זאת מציאות שגם אנשים בסין מנסים לשנות אותה. הכתבה מדווחת על מאמציה של לי ג'ייהחוי, תיירת סינית תושבת בייג'ינג, להציל את הכלבים שבתמונה בעזרת המשטרה ובעזרת כסף. תריסר כלבים ניצלו. אחד או שניים הצליחו לחלץ את עצמם מהכלוב ולקפוץ - - -

*****

לא קל לשנות תרבות. איש מהמארחים שלנו בצפון צ'נגדו, למשל, לא חושב כמונו. להיפך. המארחים הציגו את המנה כתפארת קולינרית. 

 

בעבר, כלבים - בצד עזים וחזירים - היו אחד משלושת סוגי הבשר של בעלי חיים מבויתים שנאכלו בסין. עד היום אכילת כ-ל-ב-י-ם [קשה לכתוב את זה] רווחת בדרום סין ובצפון מזרח סין.

ויש אפילו אייטם תקשורתי: מנה של בשר כ-ל-ב הוגשה לאסטרונאוטים הסינים במהלך מסעם הראשון לחלל בשנת 2003. שברו טאבו מערבי בחלל. האם ידידי הכלבים זעמו?  

*****

פירסום הכתבה והתמונה בעיתון רשמי כמו הצ'יינה-דיילי מעיד על מאמצים להגן על כלבים מפני אוכליהם. גם "אגודה להגנת בעלי חיים קטנים" (CSAPA) פועלת בבירה. לפני כעשרים שנה לא היו בבייג'ינג כלבי מחמד בבתים. בשנות התשעים חיות המחמד היו ציקדות [סוג של צרצר] בכלוב ננסי מנצרי קש או במבוק. ילדים טיילו ברחוב עם ציקדה קשורה בחוט. ראיתי את זה במו עיניי המשתאות. בשנתיים האחרונות צצות חנויות לטיפול בכלבים,   אתרים חברתיים שמחברים בין אנשים אוהבי כלבים, בריכות שחייה לכלבים, אולם קולנוע ובר שניתן לבקר בהם בליווית הכלב. סימנים מובהקים לרווחה כלכלית, ואולי גם למתח, לבדידות עירונית, ולאימוץ נוהגים מערביים שמשדרים מעמד חברתי.  אנשים מגדלים כלבים בדירותיהם, עם זאת ברחובות או בפארקים לא משוטטים כלבים. בודדים מטיילים ברחוב בגאווה עם כלב נדיר. סינים ואחרים נעצרים, שולחים יד מלטפת, נפגשים באחווה טראנס-הומנית.        

*****

במדינה שבה מפקחים על שיעור הילודה ומונעים התרבות אנושית, שאלת אחזקת כלבים וקצב גידול מספרם [כעשרה אחוז בשנה] הוא לא עניין של מה בכך. חומר למחשבה עצובה - - -

*****

שמות לכלבים – לרובם שמות בעלי מובן או צליל סיני, כמו למשל שאי-שאי. אבל גם כאן מכנים אותם בשמות זרים. כך לאט-לאט מחלחלת לה הפלישה הלשונית. זוכרים את דון ושון שהתחילו את הקריירה העברית שלהם כשמות של כלבים? 

*****

גם האומנים נרתמים, מכוונים לשינוי תרבותי. בתערוכה Pace Beijing המתקיימת בימים אלו [אוקטובר-נובמבר 2010] במתחם 798 בבייג'ינג מוצגות שתי עבודות וידיאו פרובוקטיביות. בעבודת הוידיאו של Wang Qingsong  הנקראת Chopping מקצץ האמן בשר כלב לרסיסים.

מרסק באקסטזה עומק של אורחות חיים בקרב בני אדם שחיים בסביבתו התרבותית.


לכתבות מאמרים נוספים של ד"ר שושן ברוש-ויץ

ד"ר שושן ברוש-ויץ
מומחית לאוריינות ולתקשורת. חיה בסין, מרצה באוניברסיטת בייג'ינג (
Peking University), "מומחית זרה" בחוג לתרבות ולשפה עברית.

כותבת על החיים בסין, בבייג'ינג ובקמפוס של אוניברסיטת בייג'ינג; על אומנות, שירה ואירועי תרבות – תערוכות, קולנוע, טלוויזיה, חגים, תיאטרון, מסיבות, ירידים ומופעים שונים; על אתרים, על מזג האוויר; ועל קניות ומחירים.

משתפת קולות אחרים - בכתיבה ובראיונות - של סינים, של ישראלים ושל יהודים החיים בסין. מתרגמת עם הסטודנטים טקסטים מסינית לעברית.

כותבת בלוג "יסינראל" ב"עכבר קפה" בשיתוף עם מא צ'ינג-ג'ו (מעיין), סטודנטית סינית הלומדת באוניברסיטה העברית.

 

 

"כשאדם עייף מבייג'ינג, הוא עייף מהחיים" (ד' גארסט)

shoshanv@tau.ac.il

עבור לתוכן העמוד