מעוניין לכתוב בפורטל סין
טיול לסין בהתאמה אישית
קורס לימוד סינית

זרים בברלין- Lost in Berlin- Ming

זרה בברלין- סרט דוקו קצר של צלילה הלמן (Zlila Helman) וליאו תנא (Leo Tanne), החושף וידוי אישי רגיש של מינג, סטודנטית סינית הלומדת באוניברסיטת הומבולדט בברלין. על מפגש טעון עם תרבות זרה ומסקרנת, מפגש שיש בו קושי, ניכור ובדידות וגם תובנות להמשך.

סרטים על סין


פסל של ברוס לי בשדרת הכוכבים - הונג קונג 

 

על הסרט - עידן אייל

סרטים הם ראי לתרבותו של כל עם. הם צוהר לעולם עשיר ומורכב המתרחש בנקודות זמן שונות, במיקומים מגוונים ובסיפורים שנעים בין רומן אהבה אינטימי כמו ב"דרך הביתה" המתרחש במרחב של כפר נידח בצפון סין ועד לאפוסים היסטוריים אדירי תקציב, אלפי ניצבים ואפקטים מיוחדים כמו ב"נמר דרקון". תעשיית הקולנוע בסין קיימת כבר מעל ל-100 שנה אך היו אלו בימאי "הדור החמישי" שהביאו אותה לקדמת הבמה, לחשיפה והכרה בינלאומית רחבה. הדורות הראשונים של בימאי הקולנוע בסין לא באמת השאירו את חותמם ולא ממש באשמתם. סין מאז סוף המאה ה-19 (הצגת הקולנוע הראשונה בסין התרחשה ב-1896) סבלה ממלחמות עקובות מדם, תהפוכות חברתיות כלכליות ופוליטיות שדחקו את תעשיית הקולנוע לתחתית שרשרת המזון. בשנגחאי שהייתה העיר הקוסמופוליטית המתקדמת ביותר בסין של אותם הימים נאלץ הקולנוע הסיני להתמודד עם קולנוע הוליוודי שידו של האחרון הייתה כמעט תמיד על העליונה. בימיה הראשונים של הרפובליקה העממית של סין, כשמאו אוחז ברסן השלטון הייתה תעשיית הקולנוע אחד משפריו של השלטון ומאות סרטים הופקו ויצאו לאור (מעל 600 בין 66-1949). בתקופת מהפכת התרבות (76-1967) נעצרה תעשיית הקולנוע כמעט לחלוטין ומספר מועט של סרטים אושרו והופקו על ידי אשתו הרביעית של היו"ר מאו. כל הסרטים ללא יוצא מן הכלל נשאו מסרים פוליטיים מובהקים. מותו של היו"ר מאו הביא רוחות חדשים. בימאים מוכרים לקחו על עצמם להחיות מחדש את התעשייה הקולנועית, זהו דור המעבר ובימאיו הם האבות הרוחניים של הדור החמישי. מחזור 1982, מהווה את תחילתו של הקולנוע הסיני כפי שאנו מכירים אותו במערב. זהו תהליך חשיפתה של סין בראי העשייה הקולנועית. היום לאחר כמעט שלושה עשורים של יצירה קולנועית ענפה אנו עדים לשני תהליכים מקסימים שעוברת תעשיית הקולנוע הסינית והבימאים הסינים עצמם כאחד. מצד אחד קיימת התעסקות כמעט דוקומנטרית בשינויים החברתיים שסין עוברת בשלושת העשורים האחרונים. סיפורים אישיים, אינטימיים נוגעים ללב, לעיתים גם ביקורתיים כמעה כנגד המפלגה, המדינה והמודרניזציה; מצד שני השפעות מערביות הוליוודיות: הפקות ענק, רבבות ניצבים, תקציבים גרנדיוזיים בהם הנרטיב הסיני המוצג קרוב יותר לדרך בה המערב נוטה לראות את סין ופחות כפי שהסינים נוטים לראות את עצמם.
על הסרט - עידן אייל
עבור לתוכן העמוד