מעוניין לכתוב בפורטל סין
קורס לימוד סינית
טיול לסין בהתאמה אישית

מערכת השלטון הסיני (8) - דוד גליל

 


סין - עבר הווה ועתיד

 

בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה שבעשור האחרון "סין" הייתה המילה הנפוצה ביותר במדיה הגלובלית לא רק בהשוואה לשמות של מדינות אחרות אלא גם בהשוואה לכל מילה או מושג אחר.

 

רבים רואים בסין כדבר "הגדול הבא" לא רק כמעצמה כלכלית טכנולוגית אלא גם בהפיכתה לחברה בורגנית דמוקרטית ופלורליסטית.

 

במאמר אנסה  להסביר מדוע ההנחה שגויה והדגם הפוליטי שסין שואפת אליו שונה לחלוטין ומבוסס על המורשת האידיאולוגית העתיקה של סין שבמרכזה האתיקה הקונפציאניסטית.

 

ההבדלים המרכזיים בין המבנה הפוליטי הנוכחי של סין לדגם הקפיטליסטי המערבי:

 

  • שימוש בהון: תנאי הכרחי להתפתחות הקפיטליזם במודרני למרות שנמצא בשפע בסין השימושים בו שונים מאשר במערב. הקצאת המשאבים בסין מתבססת על תכנון מרכזי, הקצאת מכסות ופיקוח על המחירים. הפרמטרים החשובים במדידת יעילות ההקצאות נמדדת בסין ע"י שיעורי צמיחה, גידול בתפוקה וגודל שוק. מיקסום הרווחים בניגוד לדגם המערבי היא מטרה שולית.
  • תחרות כלכלית: השלטון בסין רואה בתחרות גורם מאיים שעלול לערער את היציבות והשליטה בשוק בניגוד למודל המערבי שרואה בתחרות גורם הכרחי לייעול שווקים.
  • אינטגרציה בינלאומית: גורם חשוב ביצירת המעמד הבורגני המערבי היא האוריינטציה הבינלאומית והקוסמופוליטית שלו. האוריינטציה החברתית של סין היא אתנוצנטרית מטבעה וחששות השלטון מחדירת תרבות חיצונית שתהווה אתגר אידיאולוגי מעודדת הסתגרות תרבותית.
  • המעמד הבורגני: בניגוד למערב, היוקרה והכוח נמצאים מחוץ לתחום המסחר התעשייה והשירותים. סין כמדינה בעלת מורשת אגררית ואוריינטציה חקלאית רואה בבורגנים כמעמד נחות בהשוואה לאנשי השלטון (הבירוקרטיה), והאליטה האינטלקטואלית. השלטון רואה במעמד הבורגני כמעמד שעלול לערער את מונופול הכוח שבידיו ולכן משאיר את הבורגנים תלויים בשלטון וכמעמד חלש ונטול השפעה פוליטית וכלכלית.
  • זכויות אזרח וקניין: התרבות הסינית בניגוד למערבית מכירה בחובות אזרח בלבד. העיקרון המרכזי שהכלל (שמיוצג ע"י השלטון), תמיד ובאופן מוחלט קודם לפרט.
  • ייצור מול צריכה: הדגם הסיני רואה בייצור כגורם הכלכלי המרכזי לעומת המערבי שרואה בצריכה כתשומה המרכזית.
  • סין המודרנית (למרות המהפכה הקומוניסטית), היא המשך ישיר לסין המסורתית ולפיכך גם בעתיד תשען סין על אותם אדנים אידיאולוגים שכוללים:
  •  
    • שלטון בירוקרטי: שלטון שמבוסס על מנגנון מורכב של פקידים ששולטים בהקצאות משאבים וניהול המדינה. הדגם הפוליטי יישאר אוניטרי (שאינו מבוסס על עקרון החלוקה למרכזי כוח או הפרדת רשויות), כאשר מונופול השליטה יישאר בידי המפלגה הקומוניסטית.
    • הדגם הכלכלי ימשיך להתבסס על פיתוח כלכלי שיתרכז בהשקעות בתשתיות ובפרויקטים ענקיים שינוהלו במרוכז ע"י המדינה. עם התעשרותה וביסוסה הכלכלי של סין הממשל ידאג לצרכים הסוציאליים של אזרחי סין: רפואה, חינוך ואפילו בניה ציבורית.
    • קונפציאניזם: הקונפאציוניזם כתפיסה המרכזית הדיפוזית, (כלומר התפיסה הנפוצה בממסד). המפלגה הקומוניסטית בהיותה שליט חילוני תהווה גם את הכהן הגדול של התפיסה הקונפוציאניסטית, תפיסה שבבסיסה הרמוניה: שמירה על יציבות, ציות וראיית הכלל לפני הפרט.
    • לאומיות: בדלנות וחיזוק התפיסה לגבי עליונותה התרבותית של סין והיותה כוח חיובי בעולם זדוני ומושחת.

לכל המאמרים בסדרה 

דוד גליל

גר בסין משנת 1999 ועוסק בלימוד, עסקים ותיירות. שותף בחברת טיולי אגרול המפיקה טיולים בסין.

 


עבור לתוכן העמוד