הסריס האחרון – ביקור בקברי סריסים, פרסקות במקדש פה-האיי [FAHAI] ושוק כפרי

סריסים זה חלק בלתי נפרד מהדיל האימפריאלי. אה-יו. זה כאב להם מאוד. סריס. מה שבתרבות העברית נשמע כמו מילה קדמונית ממחוזות שושן הבירה, כאן בבייג'ינג נמשך עד ראשית המאה העשרים. וזה בלתי נתפס. הסריס האחרון בשם SUN YAOTING נולד ב-1903 ומת בלי-כל-זה ב-1996. ב-1993 הוא ביקר בעיר האסורה והספיק לספר על חייו בספר ששפך אור על אופל כבד.
אחרי שצרבתם בעיניים מראות בלתי נשכחים של העיר האסורה, של קברי הקיסרים, שני ארמונות קיץ בבייג'ינג וארמון קיץ בצ'נגדה הקרובה לבירה – כתחליף לנסיעה ללהסה בטיבט – אתם מוכנים לביקור בכפר מושיקואו [Moshikou], במקדש פה-האיי ובאתר קברי הסריסים. בלי ילדים.

לטיול שלנו ארבעה חלקים:

חלק ראשון – הכפר Moshikou. קל ורוחש צבעים, ריחות, מראות וקולות. תתחילו ברחובות השוק הסמוכים מאוד לאתרי הביקור. מהומת השוק, שמזכירה את בייג'ינג של שנות השמונים [מינוס] במאה העשרים, נמשכת רק עד שעות הצהריים. השטוט כאן והאוכל יהיו פתיח מרגש לקראת הביקור באתרי המורשת שבהמשך. חוצמזה, למי יהיה תיאבון אחרי שיראה את מוזיאון הסריסים ואת מיצג הסירוס?

שוק
השוק בכפר Moshikou

 

דגים

שוק

מרפאת שיניים
מרפאת שיניים על דוכן בשוק – כל כך קרוב לבייג'ינג כל כך רחוק מהבירה המתהווה

 

קניות: משרוך נעל ועד שיניים תותבות. ובין לבין: בדים, בגדים, כלים. שוק מהחיים, בשביל תושבי הכפר, לא תיירים-מיינדד. מחיר פחות או יותר סופי. מטר אחד [yi[4] mi[3]] של בד פרחוני בדוגמה סינית אותנטית – 16 יואן. המחיר כולל תפירה במקום של הקצוות הפרומים. לפניי תפרו במהירות מהפנטת ציפה לשמיכה כפולה עבור קונה מקומית. התור מתארך, אבל הסיניות חביבות, נתנו לי לתפור מחוץ לתור כי אני תיירת-ממהרת או כי נמאס להם מכל המצלמות שלנו.

שוק
תפירה במקום, בשוק הפתוח

 

תפירה במקום

אוכל: ברחובות ההומים. סתם ברחוב, לא במסעדה. חם, טרי, טעים, ממכר. מאפים למיניהם במילויים שונים: בקר, ירקות, אפונה מתוקה. זה סין, להזכירכם. ערמונים חמים, בטטות, תירסים. לא צריך יותר.

מוסיקה: בגן בדרך למקדש, עצירת חובה. קר, אז מנגנים בכפפות ושרים. טיילים מוזמנים להצטרף.

נגני רחוב

חלק שני – מקדש פה-האיי [FAHAI]– מקדש קברי הסריסים. בקצה השוק, למרגלות ההרים. נבנה בימי שושלת מינג [1439 לספירה] על ידי אומני העיר האסורה עבור הסריס Li Tong "חביב" הקיסר [שפירושו אהוב/מאהב הקיסר?]. אין עשרה ציורי קיר כאלו: יפים, גדולים ושמורים באופן מקורי – בכל סין. אלו הנציגים של סין באולימפיידת הפרסקות. מרקמים עדינים של קווים, משטחים וקורי צבע מתמודדים על ייצוג הטבעי, המופשט, החלומי, המיתולוגי, הפילוסופי, האֵמוני. החשכה במקדש גאלה אותם מהשחתה בידי המשמרות האדומים בימי ההרס של מהפכת התרבות. מצוידים בפנסים, נכנסים – כמו בסרט פעולה מותח – למקדש חשוך ולחלום שנצבע באבק זהב. תקרה כזאת לא ראיתם. בחצר עצים-עתיקי-אלף- שנים עם "יבלות" זקנה על הגזעים. אסור לצלם במקדש, אבל באולם שמאחור תלויים ציורי קיר משוכפלים [זה סין] ושם אפשר לצלם את מה שכל כך רצינו להנציח במקדש.

ציר קיר משכופל
פרסקות במקדש פה-האיי [FAHAI]
עץ
יבלות זקנה על עצים כי העץ אדם השדה

 

חלק שלישי – קברי הסריסים. חלקת הקבר נבנתה תחילה עבור הסריס הנאמן והנעלה, שומר החותם, Tian Yi הקבור בחלל תת-קרקעי, מוגף בשערי אבן שנפרצו. בסמוך לו נקברו שלושה סריסים נוספים. על קבריהם ניצבים מבנים פאלים ישירים למראה. לחצר הקבורה צורה מעוגלת בצד אחד וריבוע בצידה השני. עוד ייצוג של אבר המין הגברי. אין כאן מיניות הודית משתלחת, רק ייצוגים ישירים וחשופים. לרגלי הדרקון שעל גילופי השיש הלבן ארבעה טפרים ולא חמישה כמקובל בארמונות, לסמן משהו חסר.

חצר קברי הסריסים
חצר קברי הסריסים

 

חלק רביעי – מוזיאון הסריסים. לא כאן המקום לתאר בפירוט את סוגי הסירוס [הפין/האשכים/גם וגם]; מי סורס [מרצון ובהתנדבות, מטעמים כלכליים, שבויי מלחמה, זרים] או את דרכי הסירוס: חבטות באלה כאמצעי ענישה; קיצוץ שהיה כרוך באובדן דם ובזיהום; הניתוח בוצע בדרך כלל בידי שלושה מנתחים מומחים. המנותח נמנע מאוכל ומשתייה שלושה ימים קודם לניתוח. בעת פעולת הסירוס הוא נקשר וסומם. האיברים נכרתו בסכין, לפתח השופכה הוכנסה עצם חלולה של אווז כדי להבטיח שתישאר פתוחה. לאחר מכן הובל בהליכה, ורק כשלוש שעות מאוחר יותר הורשה לשכב במיטה. תוך שלושה ימים ניתן היה לדעת אם פתח השופכה אכן פועל או אם דינו למות ביסורי תופת. דרך אחרת: חריצה וחיתוך פנימי כפי שנהוג היה לסרס בעלי חיים.

או – -, אני מתה מהפירוט הזה.

וכמה סורסו? בתקופת שושלת מינג, לפני כחמש מאות שנה, היו בארמון כ- 70,0000 – 100,000סריסים. בשנת 1912 ירד מספרם ל- 470, ובשנה זו הופסקה העסקתם. הו – – –

אשר לתשוקה, מה קורה לה? היא נשארת, מספרים הדיווחים. ואיך בכל זאת הגיעו לסיפוק גופני? עוברים ללחישה: במגע אחר, בפה, בהפעלת חוש הראייה, בסובלימציה אירוטית ורגשית. האם היעדר טסטורון בגוף מקצר תוחלת חיים? מסתבר שלא. הקול הילדי והגוף הגברי מקבלים תכונות נשיות ושורדים כך שנים.

ניתוח הסירוס
ניתוח הסירוס. צולם במוזיאון הקטן במקום

 

תמונה

הסיבות למהלך הדרמטי: קודם כל להעצים את יתרונו של השליט על פני עובדיו. שנית להבטיח שנשים בבית הבובות [ההרמון] לא יופרו על ידי עבדיו. שלישית, להבטיח שלא יחתרו תחת השליט במזימה להתחיל שושלת חדשה.

במה הם עבדו? הבוריינים שירתו כמשרתי הארמון במלאכות ה"שחורות". המוכשרים שבסריסים, למדו בבתי ספר בארמון, ולמרות שלא עברו את מסלול הלימודים המפרך, בדומה למלומדים הרשמיים במדינה, רבים זכו לכהן בתפקידים רמי דרג: יועצים, מפקדים בצבא, שגרירים, שופטים, ממציאים, ארכיטקטים, גובי מיסים ואחראים על מקורות פרנסה של הקיסרים.