וירח בבייג'ינג דום – חג הירח

הירח IN השנה והשבוע במיוחד. לפני שנה קיבלנו עוגת ירח משובחת עטופה באריזה מהודרת, והמשכנו בחיי חולין. לפני שלוש שנים גם זה לא היה. השנה חגגו לנו את החג בגדול. בחמש אחרי הצהריים נסענו – סגל המורים הזרים באוניברסיטת בייג'ינג [ביי-דה] – בשני אוטובוסים מאורגנים לארמון הקיץ. כשאחרוני המבקרים פינו את המתחם התיירותי המפואר והענק הזה, הוכנסנו בשעריו. מי שמכיר את צפיפות התיירים והמבקרים המקומיים באתר יודע להעריך את השקט התהומי שמשתלט על מרחבי הפארק הסיני-סיני הזה.

נכנסים לפארק הארמון
נכנסים לפארק ארמון הקיץ לאחר השקיעה

 

מה למעלה?

השמיים היו מעוננים או ממוסכים ברציפות במשך שבועיים. עד לשעה ארבע אחר הצהריים ביום שלישי האחרון [21.9] ירד גשם. כשנכנסנו בשער לא רשמי לארמון הקיץ התבהר, והיה ברור שהוא – הירח חתן השמחה – יופיע במלואו. כאילו מה, גם הוא נשמע לכללים מגבוה?

קיסרים של מטה

צהוב קיסרי בהשראת הירח והשמש הציף אותנו במסעדה. כלי אוכל צהובים, מפות צהובות, מפיות ומגבות חמות-לחות צהובות, קירות צהובים, רעפים צהובים [המותרים רק בארכיטקטורה קיסרית, כמו בעיר האסורה].

ארוחה במסעדה
צהוב קיסרי בכל עבר

 

אוכל סיני, צהוב ככל האפשר, הוגש בטעמים מעורבים, וכלל גם שֹלָו אישי לכל סועד/ת. לקינוח הוגשו עוגיות ירח זהובות במהלך שיִט לאור ירח ולקול מוסיקה סינית חיה שנוגנה על ידי ארבע מנגנות מוכשרות. רגעים שבהם הדמיון והמציאות נושקים. לכאן מתאימה בול שורת שיר סיני עכשווי:

אני מתמיד לחפש את הצל שאני מתגעגע אליו מתחת לאור הירח.

在月光下一直找寻那想念的身影

ירח מלא
חוגגים ירח מלא מעל האגם בארמון הקיץ

סיבה לחגוג?

לסינים, כמו ליהודים, לוח שנה ירחי. כשחגגו את חג הירח לפני 3000 שנה היו לתרבות החקלאית העתיקה סיבות טובות להעריץ את הירח. הוא סַמן עליון מדויק. באמצע הסתיו הוא סַמן חקלאי וסמן חברתי וסמן משפחתי. הוא חג אסיף, הוא חג של איחוד משפחה, הוא חג של תובנה אנושית שמארגנת את הכאוס במסלול של מחזוריות בטבע. קצת לפני בוא החורף הוא חג של הערצת האור וכוחו. הוא עוצר את חיי היומיום בְְלילה שבו הירח עגול וגדול במיוחד, עם סיכוי טוב שייראה לעין בליל סתיו קריר וצלול. עם הזמן נוספו לחג אירועים היסטוריים, שהטעינו אותו בצייני חג ייחודיים, כמו סיום מגפה או מועד פריצת מרד לאומי במונגולים שנחל הצלחה.

מקימים חג לתחייה

מאז המשבר הכלכלי הפוקד את העולם הָחֵל מ-2008 , הסינים מעודדים חגים וחופשות שצריכה בצידם. זה טוב לכלכלה וזה טוב גם לאווירה. כולם מחליפים ברכות, קונים עוגות [בעצם עוגיות] עגולות בדמות ירח מלא ונותנים לשכנים, לעובדים, לחברים, להורים – פוליטיקה של בניית יחסים ["guanxi"]. מעט מאוד אוכלים אותן, רבים מעבירים אותן הלאה, ויש מי ששומרים וממחזרים את המתת בשנה הבאה.

עוגיות ירח
"הבונבוניירה" הסינית – עוגות ירח באריזת מתנה

 

והטעם?

הבצק סמיך וכבד, המילוי מגוון. עוגות ירח במילוי מחית אפונה ירקרקה הן לא משהו שמערביים בולעים. מילוי שוקולד, לעומת זאת, נחשק יותר. למרות שהעוגות קטנות הן נפרסות לרבעים משביעים.

אירועים

בפסטיבלים העממיים נותנים מקום מרכזי למסורת. בינתיים זו התשובה הסינית – הנאראטיב הסיני – למציאות העכשווית המתהווה [נושא לפוסט נפרד]. הפסטיבלים כוללים ריקוד של דרקון האש, זיקוקים בבתים החדשים שנבנו באיזור הרעש בסצ'ואן, אומני גילוף המתמחים בעיצוב חותמות על עוגות הירח, כיוּר של קישוטים מקרמיקה, מופעי שירה [דבוּרה-מצוטטת ולא רק מולחנת]. פארק צ'או-יאנג [[chaoyang שָפע משפחות וחבורות שפיקנקו על הדשא [אין אש, ואין על האש!] והשתעשעו במתקני הענק של פארק השעשועים ולמרגלות גוליבר תפוח אוויר [על יד השער המערבי של הפארק].

פסל בפארק
גוליבר בשולי פארק צ'או-יאנג

 

באוניברסיטת בייג'ינג מילאו את רחבת הדשא הגדולה קבוצות של סטודנטים שישבו במעגלים סביב פנסים והזכירו לי קומזיצים ישראליים של פעם.

סטודנטים רובצים על הדשא
חבורת סטודנטים במעגל חברתי תחת מעגל הירח

ירח אחד לנו

לא רחוק מהם, בסוכה של חב"ד, ישבה בסוכה קהילה אחודה של ישראלים ויהודים. שמעון ודיני, נת'ן ומרים, מנדי וחני דאגו שנראה מבעד לסכך את אותו הירח ואותם השמים, ושלא נשכח את מי שמעליהם.

סוכה בבית חב"ד
סוכה בבית חב"ד – בייג'ינג 2010