להבין את סין ב' – העיר הסינית – טל רשף

אשת עסקיםי סינית
אשת עסקים סינית מגישה כרטיס ביקור כנהוג בסין – בשתי הידיים

 

מאחורי התפתחותה של תרבות עומדים גורמים רבים. בכתבה הקודמת תיארנו את הקשר שבין צורת העיבוד של שדה האורז להתפתחותה של תרבות סין. הגורם הזה הוא הגורם הכפרי, שם בכפר נבטו הניצנים הראשונים של התרבות הסינית, במרחב הגדול, המישורי והפורה שבין שני הנהרות הגדולים: היאנג-צה והנהר הצהוב, אזור שטוח ברובו בעל אדמת סחף עמוקה המקבל מים רבים מהנהרות, נוח לעבד אותו, קל להפיק בו יבולים רבים ויש בו דרכי תחבורה נוחות לשווק את הסחורה. כל מה שצריך לשם שגשוג.

כאשר יש שפע נוצר עודף שמאפשר את התפתחותו של עושר תרבותי, כאשר יש עודפי תוצרת מתאפשר לחלק מאנשי החברה להתפנות לפיתוח תחומים אחרים: המצאת הכתב, פיתוח טכנולוגיה, חיבור ספרות, ציור ושירה, או בביטוי ממוקד: עושר תרבותי.

כאשר יש שפע יש מזון להאכיל את הילדים, המשפחות גדלות, החברה גדלה, נוצרים עודפי אוכלוסיה, אנשים נוטשים את הכפר כי אין צורך בכולם על מנת לייצר מזון וגם אין אדמה לכולם, והם עוברים אל המקום בו אנשים רבים חיים יחד, הם עוברים אל המקום בו אנשים עובדים בעבודות בלתי חקלאיות שאינן מייצרות מזון, הם עוברים אל העיר.

בעיר האדם נתקל בתופעה שהיום היא טבעית לכולנו אבל בתחילת הדרך הייתה בבחינת הפתעה גמורה: הוא חי את חייו בחברת אנשים שאותם הוא לא מכיר. הוא פוגש אותם ברחוב, בחנות, בשוק, הוא עושה איתם עסקים, מוכר להם, קונה מהם, לווה ומלווה להם. בכל אלה יש צורך ביצירת אמון בין האנשים שיאפשר העברת כספים וסחורות מיד ליד, יצירת אמון היא מרכיב בסיסי תמיד כאשר נפגשות תרבויות ועסקים. כל עוד הוא עשה זאת בכפר לא הייתה בעיה של יצירת אמון, השייכות לקהילה ולמשפחה ודרך הפעילות האינטנסיבית יחד יצרו זאת, כל אדם שאליו פנית לכל צורך היה מעריך אותך ונותן לך אמון על פי ההיכרות המוקדמת ביניכם, על בסיס שייכותך לקהילה ומעצם העובדה שהמשפחה שלך שם מזה דורות רבים.

בעיר כל אלה אינם תקפים, כי כאמור האדם פוגש בדרכו אנשים זרים, ויש צורך לבנות כלים אחרים.

בסין קיימות ערים גדולות מזה אלפי שנים, ולחברה היה זמן ארוך מאוד לפתח התנהלות שתתאים לחיי עיר. בעיר הסינית האנשים גדלים אל תוך מערכת מורכבת שאותה הם לומדים כבר מגיל ילדות, מערכת של יצירת קירבה, של לימוד טבעו של האדם שממול, ניהול משא ומתן, בניית יחסי אנוש ושמירה עליהם. לכל אלה קוראים בסינית גואן-שי, לא ניתן לתרגם זאת לעברית כי זה חלק מהתרבות הסינית, זאת אמנות הנטוורקינג של העיר, היכולת ליצור ולשמור יחסי אמון במקום בו הקהילה והמשפחה לא יוצרות זאת עבורנו.

זרים המגיעים לסין מופתעים מהזמן והמאמץ שסינים מקדישים לכך, הטקסיות שבהגשת כרטיס ביקור, ההזמנה של אנשים לארוחה במסעדה, לשתיה, היצירה של מרחב זמן שבו ניתן לפתח גואן-שי, ליצור קירבה בין אנשים שלא גדלו באותו הכפר.

מושג מרכזי אחר שיצרו חיי העיר בסין הוא שמירת הפנים: מיאן-זי. הידיעה עד כמה חיוני המעמד של כל אחד מאיתנו בחברה ועד כמה הוא שביר בהיעדר שידרה של קהילה ומשפחה מביאים את כולם לשמירה זה על כבודו של זה, זה על פניו של זה.

בסין הפנים שלי הם העצמיות שלי, הם הזהות שלי. כאשר סיני מדבר על עצמו הוא לא מצביע כמונו אל ליבו אלא אל פניו. לאבד פנים פירושו להיות מבויש בפומבי, פירושו לאבד את היכולת ליצור תחושת אמינות בעיני החברה שמסביב. מי שאיבד את פניו עלול לאבד את יכולתו לעשות עסקים, הוא עלול עקב כך בדורות קודמים למות מרעב.

מתוך כל אלה נוצרה תרבות מורכבת וקפדנית שדואגת שכל אחד ישמור שזולתו לא יאבד פנים, כולם דואגים אלה לאלה, כולל אנשים זרים שאותם לא מכירים.

הכללים הללו של מיאן-זי ושל גואן-שי קובעים את ההתנהלות היומיומית בסין. מי שמגיע לסין כתייר יכול להסתדר בלי להכיר אותם, כי התייר בא והולך ולא עושה דבר מורכב יותר מאשר שכירת מורה דרך או חדר במלון. לעומת זאת מי שמגיע לצורך עסקים בסין או יותר מכך, מי שעושה רילוקיישן לסין, חיוני שיכירו זאת על מנת להצליח במשימות שבפניו. הכלים הללו שפותחו בעיר הסינית הם חלק אינטגרלי היום מהתרבות שלה.

עד כאן דיברנו על מה שיצרו הסביבה הכפרית והסביבה העירונית לתרבות סין, בכתבה הבאה נתחיל להכיר את עולם הרוח שלה וההשפעה שלו עליה.

Tagged טל רשףPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.