פתגמים וסיפורים סיניים

  • קשה מאוד לאדם להסתיר טעות מן הכפופים לו

כשהגג דולף מעל
חשים זאת הגרים מתחת

ווּ לוֹאוּ דְזָאי שָאנְג, גִ'י גִ'י דְזָאי סִיָא

 

  • האדם חסר הסבלנות לא יצליח לבלוע את דייסת האורז החמה

סִין גִ'י צִ'יבּוּ דֶה רֶה ג'וֹאוּ

  • קיימות מגבלות, קשה להשיג את התוצאה הרצויה:

"סירה גדולה לא תשוט במים רדודים"

[שוִּי צ'יאָן בּוּ רוֹנְג דָה ג'וֹאוּ]

 

  • ללא כיעור לא תבחין ביופי,
    ללא בגידה לא תבחין בנאמנות.

ובסינית: ווּ צ'וֹאוּ, בּוּ סִיאֶן ג'וּן; ווּ גִ'יאֶן, בּוּ סִיאֶן ג'וֹנג.

  • על משקל 'אין נביא בעירו' אומרים הסינים:
    ג'ינג'ר המקומי – פיקנטי פחות

[בֶּן דִי גִ'יאָנג בּוּ לָה]

או:

הנזירים שבאים ממרחק – מלומדים יותר

[יוּאָן לָיי דֶה הֶשָאנג הוּי ניָאנגִ'ינג]

 

  • הביטוי 'אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה' קיים גם בסינית, אך בשינוי קל:מתוך התבוננות בחבריו מכירים את האדם

    [גוּאָן צִ'י יוֹאוּ, גִ'י צִ'י רֶן]

  • על כך שלעיתים אין ברירה וצריך לתת מַשהו בשביל מַשהו, אומרים הסינים:
    כדי לקבץ את התרנגולות מסביבך,

דאג לבוא עם גרעינים מלוא ידך.

[בסינית (ללא המנגינה המתבקשת) זה נשמע כך:

שוֹאוּ ג'ונג מֶיי בָּה מִי, ג'יָאוֹ גִ'י בּוּ לָאי]

  • בנוגע לחשיבות הידע נוהגים הסינים לומר:
    המלומד, גם אם יגווע ברעב – לא ימכור את ספריו…

 

בסינית זה נשמע כך (מילים ללא מנגינה):

[סיוּ צָאי אֶסְה, בּוּ מֵי שוּ]

  • לשם הדגשת המידתיות בחיינו, אומרים הסינים:
    אם תאכל מעט, תחוש את מזונך;

 

אם תאכל הרבה, תחוש את קיבתך…

[בסינית זה נשמע כך (ללא המנגינה המתבקשת):

שָׁאוֹ צִ'י, דוּאוֹ דְזְוֶויי; דוּאוֹ צִ'י, הוּאֵי דוּפִּי]

  • ועוד על ההבדל בין הצורך לחוות לבין הצורך לדעת, מספרים הסינים
    על המלומד שעלה השמימה; ראה שלט ועליו כתוב 'גן עדן', ושלט אחר – 'הרצאה על גן עדן'. הוא בחר בהרצאה..

 

 

  • בנוגע להבדל בין חוויית החיים לבין חיפוש אחר משמעות החיים, אומרים הסינים:
    אם מחפשים פחות את הסיבות לכל דבר – נהנים יותר מכל דבר.

 

  • הצבע האדום משמעותי בחיי הסינים (עוד טרם היות המשטר הקומוניסטי):
    דורות רבים נהוג בסין לארוז את מתנות החתונה בנייר אדום, וזאת במטרה לעורר את בני הזוג בליל הכלולות.

כעבור זמן, כאשר הזוג חי באושר, אומרים עליהם: "רגליהם קשורות בחוט אדום".

 

  • הרואה את הנולד…
    גנרל קוּ צ'ין-פוּ בנה למשפחתו בית גדול ומפואר. בסיום הבנייה הוא ערך מסיבה גדולה. את פועלי הבניין הושיב על ידו במקום מכובד ואילו לבניו השאיר את הדרגש הנמוך, המרוחק. כששאלוהו אורחיו לפשר הדבר, השיב: "הבנאים הם אלה שבנו את הבית, הבנים הם אלה שיום אחד ימכרוהו…"

 

  • בכל רע יש גם טוב; ועל כך משוררים הסינים:
    שיכור שנופל מכרכרה,

ממש כמו שק, בלא בקרה,

לא ישבור את עצמותיו

לא את ידיו גם לא רגליו

כשעל הדרך יתפרקד;

כי הוא פשוט לא מתנגד!

  • בנוגע למשמעותם של דיבורים, אומרים הסינים:
    המילים אשר פוגעות בך,

יכולות לתרום לך.

ומילים שנעים לך לשמוע,

עלולות צמיחה למנוע.

 

  • כדי להדגיש שהפכים לא בהכרח סותרים זה את זה אלא עשויים להשלים זה את זה, אומרים הסינים:
    קשה וקל משלימים זה את זה,

ארוך וקצר מתארים זה את זה,

גבוה ונמוך נוטים זה אל זה,

יש ואין נולדים זה מזה,

הד וקול נובעים זה מזה,

לפנים ואחור נשענים זה על זה.

 

  • על העובדה שאנחנו סומכים לפעמים על מכשירים יותר מאשר על השכל הישר…
    מספרים הסינים על אדם אחד ממדינת גָ'אנג שהחליט לקנות לו נעליים חדשות. מדד את כפות רגליו, רשם את המידה ורץ לשוק. כשהגיע לשם, התברר לו ששכח את הפתק בבית. הוא מיהר לביתו, אך כשחזר לשוק כבר היו הדוכנים סגורים. "למה לא ניסית למדוד את הנעליים ישר על הרגליים?" שאל אחד השכנים. "אני בוטח יותר בסרגלי", הייתה התשובה.

 

  • כשהסיני בטוח במעשיו ואיננו חושש מדברי האחרים, הוא אומר:
    זהב אמיתי איננו חושש

גם מלהט שלהבת האש.

 

  • על עצה, שאינה פותרת שום דבר, מספרים הסינים…
    שווֹנג אָן-שְה, ראש ממשלת קיסרות סוֹנג, רצה לפתור פעם את בעיית חוסר האדמות לחקלאים. זימן אליו מומחה ידוע והלה יעץ לו לרוקן את מימי הלִיאָנג שָאן פּוֹ, אחד האגמים באזור, המשתרע על שטח של 800 לי (200 קמ"ר) ובאדמה שתתפנה להשתמש לחקלאות. "טוב מאוד!" הגיב ראש הממשלה, "אבל מה נעשה עם מי האגם?" "אין כל בעיה", ענה המומחה, "נחפור לא רחוק משם מכתש בדיוק באותו הגודל ונעביר את המים לשם…"

 

  • על חשיבותה של הראייה המערכתית בחיינו מדגישים הסינים כי:
    ציפור יכולה להיתפס אמנם רק בחור אחד של הרשת,

אולם לשם כך יש צורך בכל החורים גם יחד…

 

  • על כך שלפעמים ניתן למצוא פתרון פשוט יותר, מספרים הסינים
    על אחד הקיסרים, שרצה להיטיב עם נתיניו הנאלצים לדרוך עם רגל יחפה על קרקע קשה, ולכן הציע לכסות את דרכי העפר בעורות. העיר לו אחד מיועציו, כי עדיף לחתוך את העורות לחתיכות קטנות ולהצמידן לרגלי ההולכים! (בדרך זו נוצרו הסנדלים הראשונים.

 

  • על חשיבות הסבלנות וההתמדה בחיינו אומרים הסינים: …
    נמלים החופרות תחת סכר גדול,

יכולות עם הזמן לגרום לו ליפול.

 

  • כדי להדגיש את העובדה שחשוב להבין שלכל דבר בחיים יש את הקצב שלו,…
    מספרים הסינים על אדם מארץ סונג, שטען שהנבטים בשדותיו צומחים לאט מדי. הוא משך כל אחד מהם כלפי מעלה ושב יגע לביתו. "עייף אנוכי היום", אמר לבני ביתו, "עזרתי לשתילים הצעירים לצמוח." למחרת יצאו בני המשפחה לשדה וגילו כי כל הצמחים נבלו…

 

  • ישנם בעולם שני אנשים מושלמים, האחד כבר מת והשני עוד לא נולד.
    לכל אותם פרפקציוניסטים המשקיעים מרצם בניסיון להגיע לשלמות, מכוונת האמרה הסינית הבאה:
    ישנם בעולם שני אנשים מושלמים,
    האחד כבר מת והשני עוד לא נולד.

 

  • חכם סיני אחד אמר…פרופסור אמריקני החליט לכתוב ספר על תרבות סין. ארז מזוודתו, חצה את האוקיינוס ובא להתארח אצל חכם סיני אחד. הסיני, כמנהג הסינים, מזג לו תה. כאשר התמלאה הכוס עד תומה והמארח בכל זאת המשיך למזוג, העיר האורח בנימוס, "הכוס כבר מלאה, לא ייכנס בה יותר." כאשר התה נשפך כבר על השולחן ולאחר מכן גם על הרצפה, ענה הסיני בניחותא, "עשיתי זאת ללמדך, כי לא ניתן למלא כוס מלאה! האמן לי, אתה דומה לכוס זו. אם ברצונך להבין את שאספר לך, כדאי שתרוקן את מוחך מהרבה דברים שאתה כבר יודע."
Tagged גדעון רוןPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.