פרופיל של סטודנטית סינית באוניברסיטת פקינג (PKU) – גואו יאן-ייא

גואו יאן-ייא היא המורה האישית שלי לסינית. אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע. קיבלתי עליה המלצה מהשכן שלי, המורה שלה לאנגלית. הוא תיאר אותה כסטודנטית אינטליגנטית מאוד, בעלת מזג נעים במיוחד. הוא צדק. יאן-ייא מקסימה בחוכמתה, בתובנות שלה, במהירות ההבנה וביכולת ההתאמה. מנווטת את דרכה בנועם ממיס קונפליקטים. היא מישהי שקל לתת בה אמון ולזכור לתמיד.

מורה לסינית

שם: Yan-ye Guo. כמו אצל רוב הסינים גם השם שלי כולל שלוש מילים. גואו הוא שם המשפחה שלי ואין לו משמעות; יאן פירושו צבעוני, ו-Ye הוא סוג של ג'ייד [אבן ירקן]. השם שלי נשמע כמו המילה 'דג' בסינית, ולכן החברים שלי קוראים לי דג.

גיל: 22

לימודים: תחביר של מנדרינית, ובגדול: בלשנות. שנה אחרונה לתואר ראשון. רוצה ללמוד בלשנות חישובית [computational linguistics] לתואר שני, אבל היועץ שלי רוצה שאלמד דקדוק גנרטיבי [[generate grammar בסין.

שיעורי חובה: פוליטיקה [בשנה הראשונה], אנגלית, שפה זרה נוספת [אני בחרתי ביפנית]; אין קורס מיוחד לכתיבה אקדמית, וספורט נתון לבחירה.

עתיד: ראשית ללמוד לתואר שלישי מחוץ לסין. רוצה ללמוד בארצות הברית, בעיקר בהרווארד. לממשלה שלנו יש מדיניות שאם מתקבלים להרווארד, מקבלים כסף ממשרד החינוך עבור שכר הלימוד וכן דמי מחייה חודשיים בסך 1600 דולר לחודש. כרטיסי הטיסה על חשבון הסטודנטים. הוריי לא יתנו לי כסף אם אקח מהממשלה. חותמים "חוזה" עם המדינה, ולאחר סיום התואר השלישי אני חייבת לחזור לסין, לשרת את המדינה שלי, ולעבוד כאן כל חיי. עליי לחתום על חוזה שמשתנה כל שנה. מסיבה זו אני לא בטוחה שאקח את הכסף זה. אם לא חוזרים, זה נורא.

מגורים: אני גרה במעונות של הקמפוס, בבניין 41 יחד עם ארבע שותפות בחדר. מיטת קומותיים בכל צד. המיטה שלי בקומה השנייה. המיטה נועדה רק לשינה. כשאני לומדת אני למטה, אין פרטיות. המחשב שלי נמצא רק על השולחן, אף פעם לא במיטה.

מעונות של הקמפוס

כן, נפלתי פעם אחת מהמיטה. אספקת החשמל מופסקת כל יום בשעה שתים-עשרה בלילה. באוניברסיטת "רנמין", שבה למדתי קודם, היא הופסקה בשעה אחת-עשרה. כעת בביידה [=אוניברסיטת בייג'ינג] לכולם יש חשמל עד חצות. השירותים משותפים לכל הבנות בקומה. כמה סטודנטיות גרות בכל קומה? מעולם לא ספרתי. בערך מאה. יש מספיק מקום. המקלחות ציבוריות, והן נמצאות בבניין נפרד, ליד המסעדות. יש בניינים במעונות שיש בהם מקלחות. לנו אין. פרטיות בזמן הרחצה? אין פרטיות. אין חלל פרטי. זה קשה? אני רגילה לזה כך שזה בסדר. זה לא הבית שלי. אני משתוקקת שיהיה לי. מאוד.

מחירים: שכר לימוד: 10,000 יואן בשנה. הוריי לא משלמים כי אני מקבלת מלגה. כולנו מקבלים. אבל אני מקבלת מלגה מדרגה ראשונה, כלומר 7,600 יואן נוספים בשנה. התשלום עבור המעונות הוא 1000 יואן בשנה; הוצאות מחייה: 1000 יואן בחודש [שזה כחמש מאות שקלים – שב"ו].

השקעה בלימודים: כמעט שישה ימים בשבוע, שש-עשרה שעות ביום.

התנדבות: כן. בארגון שעוזר לקשישים ובקבוצה שאוספת בגדים לילדים עניים.

הורים: אבי, 55, עובד ציבור ממשלתי; אמי, 53, מנהלת חשבונות בבית ספר תיכון ציבורי. הם חיים במחוז גואייז'ו [[Guizhou province.

להיות ילדה יחידה: מוקירים אותי, מטפחים אותי, מטפלים בי כמו בדבר החשוב ביותר בחייהם. אני מקבלת את כל אהבתם. אני יכולה לקבל כל דבר שאני רוצה. הוריי מעריצים אותי.

משפחה: קטנה. לאבי אח צעיר ולאימי אחות צעירה. יש לי שלושה בני דודים. אנחנו קוראים להם אחים. אני אוהבת אותם כמו אחים.

"אימא נמרה" ["Tiger Mom" – מוזר, אבל הייתי צריכה להסביר ליאן-ייא מה זה 'אימא נמרה']. יום אחד אהיה אימא ואהיה נמרה. אני אקטיבית ואני תמיד פעילה, כדי להיות יותר טובה. אני רוצה להיות הטובה ביותר בכיתה שלי. הטופ. זה מה שארצה גם מהילד/ה שלי. אני אדחף אותו [כעת עברה לדבר בלשון זכר] לעשות את הכי טוב שהוא יכול… אבל אני רוצה שהוא יהיה מאושר. הוא צריך רצון לעשות זאת… אימי היא 'אימא נמרה'. אם אני מקבלת 96 במבחן היא כועסת ואומרת: "למה לא קיבלת 100?!".

משפטים שההורים אומרים לך [מתורגמים מילולית, ללא שכתוב לעברית תקנית]: "אל תפחדי מכל דבר, רק היי אמיצה"; "נסי להיות פקחית יותר"; "להיות ילדה נדיבה."

משפטים שאת אומרת להורים ולחברים: להורים: "לא לדאוג לי יותר". לחברים: "אני אוהבת אתכם, אני לא רוצה להיפרד מכם".

דברים שאומרים לך ועליך: "את חכמה, משקיעה, טובת לב, תמיד עוזרת, ומצחיקה".

בילויים: אוהבת ללכת למועדוניKTV [Karaoke – צורת בילוי אינטראקטיבית שבה אנחנו מבצעים שירים מוכרים, עם מיקרופון ביד, במקביל למוסיקת רקע מוקלטת ובעזרת המילים של השיר, שמוצגות לפנינו על מסך]; אוהבת לצפות בטלוויזיה; אוהבת סדרות אמריקאיות – "הו, אני אוהבת אותן!" – מבלה מעט בבייג'ינג, לא מטיילת בה יותר מדיי.

חבר: נפרדנו לפני שנה; אני פנויה עכשיו.

משפטי חיזור בסינית: "רוצה לראות סרט הערב?"; "אני רוצה ללוות אותך לכיתה."; "את חושבת שאימא שלך תחבב אותי?" [המשפט האחרון מהמם, לא?]

המלצות לסטודנטים זרים בבייג'ינג: נסו להיות יותר אקטיבים ולהתחבר עם סטודנטים סינים. אני באמת רוצה להתחבר איתם ואני לא יודעת איך, אין לנו דרך. הם מסתגרים בקבוצות שלהם.

מקום אהוב בביידה: "האגם ללא שם".

אגם

אגם

אמונה/דת: אין. הצטרפתי למפלגה. לא יכולה להיות בודהיסטית, למשל. נשבעתי שאין לי כל דת.

ספורט: בדמינגטון ['נוצית', בעברית] ושחייה.

אוכל: הרבה מאכלים. חריף מאוד.

שתייה: יין אדום.

עבודה: לא עובדת, רק לומדת.

לבוש: רוב הזמן לובשת מכנסיים. אוהבת ללבוש חצאיות בקיץ; לא צבעוני מדיי – שחור, אפור, לבן. לא סגנון יפני אלא אירופי.

תכשיטים: שונים מג'ייד, תליון עם מטבע, ותכשיטי כסף.

צבע: כחול.

קניות: באיזור של אוניברסיטת בייג'ינג, בקניון ב- Zhongguancun.

סרטים: "הפירטים מהקריביים" [[Pirates of the Caribbean.

זמר/ת סיני/ת: Wang Rou-lin, שנקראת גם ג'ואנה [Joanna]. זמרת בת 23 [ילידת 1988, טייפה, טאיוואן].

זמר/ת זר/ה: אמריקאית -Sia [ככל הידוע לי הכוונה לזמרת פופ אוסטרלית].

חיים במחשב: MSN QQ RENREN ; "רן-רן" [שפירושו אנשים-אנשים] הוא המקביל הסיני של פייסבוק המותר בסין. כותבת כל יום הרבה אימלים, יש לי ארבע כתובות שונות של דואר אלקטרוני לארבעה צרכים שונים.

המלצות ללומדי סינית: לדבר יותר, לעשות חברים עם סינים, להשתפר.

תרמוסים

חפץ סיני יומיומי: תרמוס בחדר. מכיל מים חמים לשתייה ולרחצה של הרגליים.

ישראל/ים: עובדים קשה; יודעים איך להשתמש במקורות מוגבלים כדי להפיק יותר רווח/תועלת.

*****

עופי, גוזל. הנשר בשמים היום הוא נשר סיני. את באמת צירוף נדיר של אדם – סין – סינית. אני חושבת שאימא של החבר שיהיה לך תחבב אותך מאוד. בהצלחה כמו שאתן מסמנות באצבעות יצירתיות.

ידיים