משי אאוט, במבוק אין – תחתונים מבמבוק בשוק המשי

1. מהפך

מ' ביקשה שאקנה לה תחתונים, א' ביקשה חולצה עם פנדות רוקדות שחמדה בשוק המשי [Xiu4shui3 Jie1] בקיץ, ולא קנתה, אז נסעתי לשוק התיירים הזה וגיליתי את תחתוני הבמבוק [חיזרן] לנשים ולגברים. "מה זה תחתוני במבוק?", "זהו", הספידה המוכרת את תחתוני הכותנה, המשי והבדים הסינטטיים, "עכשיו תחזרי אליי לקנות רק תחתוני במבוק". "במבוק!", הראתה לי את הציור שעל התווית מול עיניי הפעורות, "מה ש[דובי] פנדות אוכלים". "א-ה?!", עניתי, כמו שהסיניות אומרות את מילת הקריאה הזו: קצרה, חדה ובטון מוגבה. "הם עולים 299 אר-אם-בי [RMB] בחנויות", אמרה ומכרה לי עשרה במאה.

הבד רך, המרקם אווירירי, משיי. מהפך!

כביסה

2. משימה ב': חולצת טישרט קייצית עם דובי פנדה רוקדים

קופאים כאן בחורף-קוטב יבש. "ליידי, את רוצה מעיל?", "אישה יפה, סוודר קשמיר?" – זה מה שמציעים בשוק בהיגיון של חורף. שעה שוטטתי בתקווה למצוא שריד קייצי עליז, עד שעלה בדעתי לשאול ישירות: "יש לך חולצה עם פנדה רוקדות?" [אוף, העברית עם ההתאמות במין ובמספר! אני מתעלמת מהדרישה לאור ההקלות של שפת הדיבור כאן]. היא התבוננה בי שנייה ארוכה כדי לוודא שאני רצינית, התכופפה, נברה בערמות, והוציאה. לא חארם לוותר על פנדות רוקדות בחן מתוק בעשרים וחמישה יואן [13.50 ש"ח]?

3. בחיוך ובנחישות

זה לא מקום שאנטי, שוק המשי בבייג'ינג, אבל אני באה אליו בחיוך, ואומרת תודה לעשרות המוכרים שפונים אליי, מפירים בשיטתיות את הריכוז. מאחורי כל קול נמצא/ת סיני/ת עם הווה מפרך, עבר קשה-יום ועתיד לא מוצק. "אני מכאן", אני אומרת להם ורומזת שלא ינפחו מחיר, והן אומרות: "אני לא יודעת מה קרה היום, כולם אומרים לנו שהם מכאן". החיים קשוחים, לכן שליטה בכמה משפטים בסינית תשתלם לקונים שקדנים.

חנות

חנות
4 . מה היה לפני המפץ הגדול?

אל הקומה השלישית, שבה מוכרים [גם] הלבשה תחתונה, הגעתי עם הכבודה הבאה:

מעיל צמר שחור, בגזרה נדיבת אריג + שמלת מעיל [שני פריטים ללא כפילים] – 600 יואן [מה אני אעשה עם כל בגדי החורף האלו בכאילו-חורף הישראלי?]; גרבונים סגולים עם ריפוד פליז פנימי – 20 יואן; חולצת גולף עם ריפוד פנימי דק מפליז – 30 יואן [לא שאלתי מה המחיר, אלא קבעתי אותו על בסיס "ידע אישי"]; סיכת ראש ארוכה משובצת אבנים – 15 יואן [מחיר התחלתי: 120 יואן]; ז'קט סיני "מסורתי" מסאטן סינטטי [לא משי, אבל אין לי ציפיות] – 85 יואן [מחיר התחלתי 650 יואן. לחייך, לחייך.]

חנות

קניון

טוב לדעת מה המחירים כדי לקצר את פינג-פונג המיקוח. "גיב מי א-ליטל ביט מור", "יו אר קילינג מי", "צ'יפר, פור יו, מיי פרנד" – אז תנו עבור החיוך של מוכרת שרואה אתכם ממטר חמישה יואן יותר…

5. הקץ למכירת חיקויים וזיופים?

מנהלו הקודם של השוק יעמוד למשפט על מעורבותו במכירת מוצרים מזויפים של מותגים. איך אומרים בישראל: "שינו את הכללים ושכחו לספר לו"? http://www.chinadaily.com.cn/cndy/2010-12/29/content_11768311.htm

6. בקטנה

סוג הבילוי: כאן את ציידת ומלקטת קרבית. הרפתקה זורמת.

משך: 3 שעות? [שעות פתיחה: 9:00 – 21:00!]

מיקום: מרכזי, ב"רחוב האמצע" של הבירה, קילומטרים ספורים דרומית לכיכר טיאנאנ'מן.

הגעה: יורדים בתחנת YONGANLI בקו 1 של הרכבת התחתית. יציאה A תוליך אתכם למנהרה ישירה המובילה אל השוק המקורה.

קומות: 5 + שתי קומות מרתף. שוק גדול-גדול.

אוכל: איזור הסעדה בקומת המרתף 2B – לא מומלץ.

מסעדה

מקום המתנה לבעלים-לא-מעוניינים-בקניות: בית קפה חביב בקומה השנייה, על יד ביתן/חנות B-0007 .

מסעדה

משהו ללקק: "יוגורינו" בשלל צבעים [תראו ת'מכשיר החדשני המסתובב!].

גלידריה

מזג אוויר: חם בפנים, כפור בחוץ [נכון לסוף דצמבר, 2010].

מידות: 42 זה XXXL ונעל במידה אירופית 38 היא בשווקים משהו כמו 41.

סדר וניקיון: מוקפדים. השירותים בסדר גמור! לא יגנבו מכם, לא יכייסו. יש השגחה עליונה.

מוניות: תחנה מסודרת סמוכה לבניין.

התעלמתי מ: חיקויים, משקפיים, תכשיטים, נעליים, מזכרות, בדים, צעיפים, תפירה, חנויות פנימיות ליודעי דבר … כי זה פוסט, לא ספר. ומשי? – זה פוסט על במבוק!

חשבון: משקל שווה כסף. תחתוני במבוק הם פשרה חתרנית.