קונפוציוס

קונפוציוס
קונפוציוס

 

פוליטיקאי, הוגה דעות ופילוסוף שחי בשנים 571 – 478 לפנה"ס.

קונפוציוס הוא ללא ספק הדמות החשובה והמשפיעה ביותר בתולדות סין והארצות שאימצו את תרבותה (יפן, קוריאה ווייטנאם).

על פי המסורת הסינית קונפוציוס נולד במדינת Lu (היום פרובינציית Shang Don), בסוף תקופת האביב והסתיו, תקופה סוערת בהיסטוריה הסינית שבה התפצלה הממלכה לנסיכויות קטנות שנלחמו זו בזו.

אביו היה איש צבא שנפטר כשקונפציוס היה בן שלוש, אימו שהייתה פילגש לקחה אותו מחוץ לבית אביו וגידלה אותו בעוני.

במהלך חייו נדד קונפוציוס בין מקומות שונים, למד, חינך ועסק בפוליטיקה.

קונפוציוס עצמו לא השאיר כתבים ורק השיחות שלו עם תלמידיו לוקטו בספר שנקרא Luyan (ספר המאמרות), ע"י ממשיכי דרכו.

יש סברות שהספר (שבצורתו הנוכחית נערך במאה השנייה לפנה"ס), הוא ליקוט לא רק של מאמרות קונפוציוס אלא גם של תלמידיו.

קונפוציוס מעולם לא התכוון ליצור דת או פילוסופיה חדשה, אין בתורתו כתבי קודש, כהונה, דוקטרינה של שכר ועונש, חיים אחרי המוות או נזירות.

הוא גם לא ראה בעצמו כיוצר של ערכים חדשים אלא כמעביר מזכיר ומחדש ערכים מסורתיים שנשכחו וננטשו.

קונפוציוס האמין שהשמים (או הטבע), הם הקובעים את גורלו של האדם, אך על האדם לקחת אחריות על מעשיו – ובמיוחד על התנהגותו כלפי הזולת וכלפי השלטון, ולנסות למקסם את הישגיו במסגרת האפשרויות העומדות בפניו.

הפילוסופיה החברתית

התרכזה סביב הרעיון של "רן" שפירושו אנושיות (או חמלה), הכלל החשוב של הרן (Lanyun 12.2): "מה ששנוא עליך אל תעשה לאחרים".

הוא ראה במשפחתיות (במיוחד בכיבוד הורים ואחים מבוגרים), כצורה הבסיסית של קיום חברתי.

צניעות איפוק וריסון הן התכונות המרכזיות שהופכות אדם לבעל ערך עבור עצמו, משפחתו והחברה סביבו.

הפילוסופיה הפוליטית

במרכזה האמונה ששליט צריך לשלוט ע"י נתינה מעצמו, ומתוך אהבה קירבה ודאגה לנתיניו.

השליט הוא האב של האומה שהצלחתו נמדדת ברווחתם ושגשוגם של נתינו.

השליט אמור לשלוט לא ע"י חוקים וענישה אלא בדרך של דוגמא אישית.

השליט (והבירוקרטיה מתחתיו), אמורים להיות נאורים מוכשרים לתפקיד ומעל לכל צנועים ומודעים לחולשותיהם.

טקסיות

קונפוציוס ראה בטקסיות (גם טקסיות פולחנית וגם טקסיות נימוסין), דבר הכרחי על מנת לשמור על סדר חברתי וסולידאריות בין האזרחים.

הוא גם ראה חשיבות שהטקסיות תקוים במסירות וכנות גמורה כי בלעדיהם היא חסרת ערך.

חינוך

קונפוציוס ראה בחינוך כערך עליון. הוא מזלזל באלו שטוענים שיש להם יכולות לדעת ולהבין דברים ע"פ אינטואיציה.

הוא האמין בידיעה מתוך מחקר ולימוד.

הוא ראה בחינוך כגורם המשמעותי ביותר בתהליך בחירת הבירוקרטים ששירתו את המדינה.

רמת החינוך של המועמד והיכולות שלו הן הגורם המרכזי בבדיקת התאמתו לתפקיד ספציפי ולא ייחוסו המשפחתי או יכולתו הכלכלית.

הוא ראה באיש הידען, הצנוע והמודע לחולשותיו כדוגמא לאיש בעל גדולה בלי קשר למעמדו החברתי, הכלכלי או הפוליטי.

במאמר הבא אנסה להסביר מדוע תורת קונפוציוס אומצה ע"י סין ואיך הפכה לגורם המשפיע ביותר על התנהלותה של סין במשך יותר מ 2000 שנה.

Tagged דוד גלילPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.