שער החליפין והיואן דוד גליל

מכולה עמוסת מוצרים היוצאים מסין

כבר ב – 1979 עם ראשיתה של הרפורמה הכלכלית ראתה ההנהגה הסינית ביצוא כמנוע הצמיחה העיקרי בהתפתחות הכלכלית של סין.

הסיבות העיקריות שבבחירה ביצוא כענף מוביל היו:

  • ניסיון של מדינות אסיאתיות אחרות כמו קוריאה ויפן שהשתמשו ביצוא ככלי מרכזי לפיתוח כלכלי.
  • סין ב – 1979 הייתה מדינה ענייה ללא מקורות הון וטכנולוגיה עצמאיים. המשאבים היחידים שעמדו לרשותה היו מיליוני ידיים עובדות, כך שמבחינה כלכלית, הבחירה ביצוא הייתה טבעית.
  • מהבחינה הפוליטית הבחירה בייצוא ולא בהפרטה ופתיחת הכלכלה המקומית לתחרות, אפשרה למפלגה הקומוניסטית לשמור על המונופולים העיקריים תחת שליטתה ולהימנע מסכסוכים פנימיים בתוכה.

אין ספק שהבחירה ביצוא הוכיחה את עצמה. סין צמחה שגשגה והתפתחה באופן חסר תקדים מבחינה אנושית, חברתית טכנולוגית ובעיקר כלכלית.

במשך כל אותן שנים, הממשלה הסינית השאירה את המטבע המקומי (יואן), מקובע בערך נמוך יחסית לדולר האמריקאי. הסיבות היו הרצון לעודד את היצוא ולעודד יציבות וכן מוטיבציה להשקעות ארוכות טווח עבור משקיעים זרים.

הבעיה שנוצרה בשנים האחרונות כתוצאה מאותו תהליך היא חוסר איזון כלכלי עקב היותו של היואן זול בצורה משמעותית מהערך הכלכלי האמיתי שלו.

הממשלה הסינית איננה מעוניינת כרגע לפחת את היואן בעיקר מכיוון שהיא חוששת מהשלכות של יואן חזק על היצוא (ומשם באופן ישיר על התעסוקה).

לדעתי מדובר בטעות חמורה, סין חייבת לפחת את היואן במהרה ובצורה דרסטית מכיוון שהיתרונות ביואן חלש מתגמדים מול הנזק הכבד שהוא יוצר.

האתגרים והבעיות שבמצב הנוכחי:

    • כדי לשמור על היואן בערך מקובע, סין נאלצת לקנות דולרים אמריקאים בכמויות עצומות. סין אוגרת דולרים (וניירות ערך אחרים), בשער נוכחי של 6.8 יואן לדולר. אין ספק שהשער אינו ריאלי ובסופו של דבר סין תאלץ להפחית את המטבע, מה שאומר למעשה שסין קונה דולרים בערך גבוה (ביואנים), ממה שתוכל לקבל עבורם בעתיד.
    • רבים מדברים בשנים האחרונות על האשראי שסין מספקת לארה"ב (בעיקר בקניית אג"ח), ומתעלמים מהסובסידיה שסין מעניקה בעקיפין לצרכן האמריקאי. לדוגמא, מוצר שמיוצר בסין במחיר עלות של 100 יואן בערכים כלכליים אמיתיים (בהנחה שהיואן משוערך בחסר של 20% לערך), שווה לעלות של 18 דולר. אבל בערך המקובע (של 6.8), העלות שווה רק ל 14 דולר. את ההפרש מסבסדת סין (באופן עקיף) בקנייה מאסיבית של מטבע ומניפולציה בערך היואן.
    • בעקבות הציפיות בעולם לפיחות היואן, ספקולנטים ובתי השקעות מעבירים מיליארדים של דולרים לסין. ההון מועבר להשקעות ספקולנטית בנכסים ובניירות ערך הנקובים ביואן. אותם ספקולנטים מחכים לפיחות ולרווח העצום (במטבע זר) שיביא להם, אך בדרך זו הם גם גורמים לעידוד מאסיבי של בועות (בעיקר בבורסה ובנדל"ן).

לענפי יצוא רבים אין שום הצדקה כלכלית (יתרון תחרותי), מלבד העובדה שהמטבע הסיני זול מלאכותית ויוצר  מחיר היצע אטרקטיבי יותר בהשוואה לאותם סחורות ממדינות יצוא אחרות. ענפים אלו הם ה – Low Tech של התעשייה הסינית. הם אמנם עתירי כוח אדם יתרון גדול עבור סין, אבל צורכים אנרגיה רבה, מזהמים ברובם והערך המוסף שהם מייצרים לכלכלה הסינית (מעבר לתעסוקה) הוא אפסי או אפילו שלילי. המסקנה היא ברורה על סין, לייסף את המטבע במהירות ובעוצמה כדי לנסות לאזן את הביקושים, לעצור את הגל הספקולטיבי ולהפסיק לייצר מוצרים שאין לסין ערך יחסי ביצורם.

האתגר לממשלה הסינית הוא גדול, ייסוף דרסטי יגרום להיעלמות תעשיות יצוא בן לילה ואיתם לפיטורים של מיליונים.

הממשלה הסינית תצטרך גם לספק הסברים לדעת הקהל המקומי על מדיניות ההשקעות בעשור האחרון (שיצרה רזרבות של למעלה מ 2 טריליון דולר).

אבל השורה התחתונה היא שייסוף המטבע יחזיר איזון למערכת הכלכלית, יקטין את הנזק של העיוותים שנוצרו וימנע מסין חזרה על אותן הטעויות שעשתה יפן במהלך ה 20 שנה האחרונות.

Posted in תרבות
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.