תערוכת האקספו, אולימפיאדה ונהרות בסין…

בשנים האחרונות הסינים עסוקים בהרבה פרויקטים גדולים, פרויקטים לאומיים, כל אחד מהם הינו מגה-פרויקט שאליו רותמים משאבים רבים. פרויקטים שמצריכים מעבר אוכלוסייה ברחבי סין, דבר שבעולם המערבי אינו נתפס כאופציה, בסין הוא חלק מהחיים, חלק שקשה לעכלו או לקבלו אך בכל זאת נעשה… בסופו של דבר הממשל דואג לטובת הכלל, אז עושים.

המגה-פרויקט הראשון היה בנייתו של סכר שלושת הערוצים, פרויקט שנעשה על הנהר הארוך הידוע במערב בשם נהר היאנגצ'ה, ומטרתו היתה לנסות לשלוט על זרימת המים שעוברים בנהר תוך יצירת חשמל. התוצאה היא הסכר הגדול ביותר בעולם. קמה צעקה גדולה בעולם משום הנזקים האקולוגיים הצפויים להגרם בעקבות בניית הסכר והיו גם פעולות מחאה מצד ארגונים לשמירת הסביבה. אך הפגנות בנפרד ופרויקטים בנפרד! הסכר נבנה!

בנייתו החלה ב1994 והסתיימה אחרי כ– 14 שנים. ב – 2008 החלו להציף חלק מהמקומות שעל הנהר ולהפעיל את הסכר שאורכו הוא כ – 2,000 ק"מ,, ושיאו יהיה בשנת 2011. דובר על תקציב של מעל 60 מיליארד דולר. בעקבות בנייתו של הסכר והצפה של הנהר הוזזו מקדשים למקומות גבוהים, פונו ישובים ופונתה אוכלוסיה, כ – 1.5 מיליון איש. באופן רשמי פורסם שכל אזרח מקבל פיצוי כספי על אובדן הנכס המשפחתי, אפשרות בחירת מקום התיישבות חדש ומענק שנתי למשך כמה שנים. בפועל הדברים אינם חד-משמעיים.

באחד מהטיולים לסין נפגשתי באוטובוס כפריים שנשאו סרט אדום גדול ממדים על דש הבגד. נאמר לי שזהו אות כבוד שהוענק להם על תרומתם למאמץ הממשלתי ועזרתם בפרויקט סכר שלוש הגאיות. האם היו מרוצים מהמעבר ומבית אבותיהם? כנראה שלא, אבל סרט היה גם היה!!

בניית הסכר הביאה לשינויים רבים באזורים, מעבר לשינוי טוואי הנהר, מעבר לשינוי אקולוגי, מעבר למעבר אוכלוסייה, הביא פרויקט זה גם את ההשפעות של המודרנה, השפעות של המערב בעקבות בואם של מטיילים אמריקאיים ואירופאים טעוני כסף וסקרנים, שהגיעו למקום כדי לראות את הנהר והעיירות הפרוסות לאורכו לפני שיוצף. התפתחה תנועת אוניות עצומה שהצריכה עובדים, שירותים שונים, לימוד שפות זרות, כסף והשפיעה על אורך החיים כולו. (ממליצה על סרטו הדוקומנטרי של יונג צ'אנג שהוקרן בפסטיבל "דוק-אביב" שנת 2008, "במעלה היאנגצ'ה").

במאי 2008 עליתי על אחת מספינות הפאר כדי לבדוק על מה המהומה, שלושה ימים ושלושה לילות של שייט מצ'ונג צ'ינג אל יי-צ'אנג. במהלך השייט עצרנו לאורכו של הנהר בעיירות ובמקומות שיוצפו בהמשך. לאורכו של הנהר הוצבו שלטים שהצביעו על גובה המים המיועד. עברנו דרך נופים ציוריים, יפים ושלווים, כמו ציורים סיניים חיים וזזים המתארים את הנוף ואת חיי היום יום שעל גדות הנהר. בלילה האחרון הגענו אל הסכר. מראהו חזק וקשה לתיאור, גודלו עצום! כל מפלס אכלס כמה נושאות פחם ועוד כמה אוניות קטנות וגדולות כאחד. הרגשה של גרגר ליד העוצמה של הסכר. בלתי נתפס בממדיו!!! פרויקט מרהיב עם תוצאה מרהיבה!

המגה-פרויקט הבא היתה האולימפידה המרהיבה של שנת 2008. כבר שהתקבלה ההחלטה בשנת 2001 יצאו הסינים, לאומיים וגאים בעמם, מדינתם ותרבותם, לרחובות לחגיגה שנמשכה כל הלילה. לאחר ההכרזה נכנסה בייג'ינג וסין כולה לתקופת בנייה עצומה שפיתחה, שידרגה, שימרה ושיפרה כבישים, אתרים, שדות תעופה, מלונות ושירותים אחרים שנועדו לקבל את כמות התיירים הצפויה להגיע בעקבות האולימפיאדה. במקום שבו נבנה הכפר האולימפי נהרסו בתים ושכונות ישנות ובמקומם צמח אזור של בניינים גבוהים, רכבת ותחנות תחתית מרהיבות. הפרויקט כולו הוערך בסכום של כ-42 מיליארד לירות שטרלינג. הסינים לא חסכו בהוצאות, בכמות אנשים או כמות הברזל ש"נשתתה" מרחובות העולם. גם פה היה צורך בפינוי אוכלוסיה. דובר על כ – 300,000 איש שפונו מבתיהם לטובת בניית הכפר האולימפי. מי שהסתכן בהתנגדות, הסתכן במעצר. הכפר הוקם כמתוכנן! התוצאה היתה מרהיבה והטקס היה הצלחה גדולה. הופעת ענק מדויקת ומדוקדקת, תפאורת ענק, במות, כמות עצומה של משתתפים, בדיוק כמו שהסינים וג'אנג יי מו (ZHANG YI MOU) יודעים להפיק!

2010 פוגשת את סין עם פרויקט חדש, המגה-פרויקט השלישי, תערוכת האקספו, תערוכה שהפכה לגאוות הסינים והשאנגחאיים כאחד. מרגע הכרזת קיום האקספו בסין הפכה שאנגחאי לאתר בנייה, שיפוץ ושימור שלא נח לרגע. 3 משמרות, 24 שעות ביממה, בונים, הורסים, מרחיבים, משקמים, חופרים, מכסים… כל רחוב בעיר קיבל טיפול קוסמטי והעיר קיבלה פנים חדשות. נפתחו קווי תחתית חדשים שנעים בדיוק מרהיב. משנעים ומזיזים המוני אנשים לאורכה ורוחבה של העיר בכל שעות היום. התחנות חדישות, גדולות, עמדות שיקוף בכניסה, שירותים נקיים, מכונות לקניית כרטיסים, קו קופות רחב, עמדות עזרה ואינפורמציה, סדרנים, מחלקת הסברה והכל מתנהל בצורה מסודרת, נקייה ומופתית. כשאני רואה את זה לפעמים אני מתגעגעת לסין של פעם, זאת המבולגנת, הפשוטה, הענווה והמלוכלכת משהו… אני תוהה לאן היא הלכה… התמימות אובדת ואיתה בא משהו מכני, מהיר, אדיש, חצוף, דורש וזאת אינה סין שאני נושמת ומכירה…

תערוכת האקספו

תערוכת האקספו הינה תערוכה בינלאומית שבמהלכה מציגה כל מדינה את עצמה בפני המדינות האחרות בעולם. היריד העולמי הראשון נערך ב־1851 בלונדון. (היריד של 1889 בפריז זכור בזכות מגדל אייפל) מאז היא מתקיימת כל 4 – 5 שנים, כל פעם תחת נושא מרכזי אחר. עד כה הוצגה במדינות שונות במערב, בארה"ב, ביפן. לראשונה שהתערוכה מתקיימת במדינת עולם שלישי ומציגות בה מעל 200 מדינות עד אוקטובר 2010. מתחם התערוכה מתפרש על שטח של כ – 5 קמ"ר ומחולק ל – 5 חלקים שונים.

אקספו 2010

סיסמת אקספו 2010 היא "Better City, Better Life", "עיר טובה יותר, חיים טובים יותר". נושא שנמצא על סדר היום בסין, משום גודל האוכלוסייה בסין וקצב ההגירה מהכפרים אל הערים. פרויקט האקספו נבנה באזור תעשייתי ישן שפורק ביחד עם אזור מגורים ישן שפונה. שלטי חוצות, בובות וקישוטים עם סיסמת האקספו הופצו בסין בשנים האחרונות המקביל לדמויות האולימפיאדה. בובת האקספו, היי-באו, HAIBAO, אוצר הים, בובה כחולה וחמודה שכל ילד סיני עירוני שמכבד את עצמו נושא אחת עליו.

אקספו 2010

בתערוכה ביקרתי במאי והיתה זאת חוויה מיוחדת ביותר. מעין לונה פארק למבוגרים. קשה לתאר במילים את החוויה. זה לא רק בתחומי מתחם האקספו, אלא גם ברחובות העיר ובמלונות ובכל פינה אפשרית. אי אפשר לפספס את נוכחות האקספו בחיי העיר וברחובות העיר. דוכני מתנדבים המציעים עזרה והכוונה, קו מוניות מיוחד, קו רכבת תחתית שנכנס ממש עד לשער המתחם, ובתוך המתחם תחנות שירותים היכולות להכיל כמה עשרות איש בכל פעם, צוות אנשי שירות וניקיון העסוקים ללא הפסקה, דוכני שתייה ואוכל, עוד דוכני הסברה והכוונה, ריכוזי מנוחה וריכוזי הסעדה, קווי אוטובוס שמאפשרים מעבר ממקום למקום, במות מרכזיות, קרוניות להשכרה. כמות עצומה של נותני שירות במקום מסודר וערוך לקבל כמויות עצומות של אנשים. כמות המבקרים היומית היא גדולה אך אי אפשר להרגיש בה, כולם נעים במרחב משום הלוגיסטיקה מתוקתקת ביותר.

בובות

הקדשתי את היום כולו לביקור בתערוכה. נסיעה קצרה בתחתית, החלפה באמצע והנה הגעתי לשער הכניסה הראשי. בכניסה מחלקים מתנדבים את מפת האתר ורשימת הפעילויות היומיות. העלייה מביאה אותי ישר אל מול המבנה הסיני ואין ספק מי כאן הוא בעל הבית! הביתן הסיני הוא עצום ממדים, ענק ויפה יפה, בעיקר אדום. הסתובבתי בין הביתנים המרשימים, ספגתי מהאווירה, התפעלתי מהלוגיסטיקה ומכמות האנשים הגדולה שנמצאת במקום, התגאיתי בביתן הישראלי המרהיב והעמוס ממתינים (הביתן תוכנן ע"י האדריכל חיים דותן ועוצב ע"י המעצב פרוספר עמיר. עלותו מעל 20 מיליון ₪). בשעות אחה"צ החלו ההופעות השונות בכיכרות שברחבי המתחם.

אטרקציה

אטרקציה נחמדה שיש במקום היא החתמת הדרכונים. אפשר לקנות סט דרכונים ולהחתימם בכניסה לכל ביתן כך שבלי לצבור הרבה קמ"ש אווירי מבקרים בעולם, גם אם אין הסכמי שלום. ישנם סוחרים שעוברים ומחתימים כמות גדולה של דרכונים ואח"כ מוכרים אותם למתעצלים לעמוד בטור.

בכל אזור כזה יש במה מרכזית עם פעילויות שונות לאורך רוב היום. התוכן הפנימי בביתנים משתנה בהתאם למדינה עצמה. אני באופן אישי אהבתי את המבנים עצמם, את הארכיטקטורה, העיצוב ואת האווירה הכוללת. בכניסה של מרבית מהביתנים ישנם טורים גדולים שבהתאם לפופולאריות. המדינות היותר פופולאריות "זוכות" ליותר טורים כך שאפשר ל"בלות" בטור בסביבות 3 – 4 שעות. אין אפשרות לראות את כל המתחם ביום אחד אבל בהחלט אפשר להבין את הרעיון ולחוש באווירה.

2010

Tagged נעמה דורPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.