מדיניות החוץ של סין

מפה

בתקופה האחרונה עלתה סין לכותרות בעקבות מספר תקריות דיפלומטיות וסכסוכי גבול עם שכנותיה.

האירוע הגדול והבולט בשבועות האחרונים הוא הסכסוך עם יפן על איי דיאהו (Diayo), או בשמם היפני סנקאקו (Senkaku).

כדי להבין מה מניע את מדיניות החוץ של סין המודרנית צריך לבאר תחילה את ההקשר ההיסטורי ואת הצורה שסין תופסת את מקומה באסיה והעולם.

במשך אלפי שנים סין הייתה התרבות המפותחת והדומיננטית באסיה וההשפעה הסינית על מדיניות הפריפריה (יפן, קוריאה, וויאטנם ושאר מדינות דרום מזרח אסיה) הייתה השפעה גורפת על התרבות, המבנה הפוליטי ואורחות החיים באותם חברות.

ההשפעה הגיעה באופן וולונטרי ע"י אימוץ התרבות הסינית ע"י אותם עמים ולא כתוצאה מכפייה סינית.

הסינים שהיו מודעים לעליונותם התרבותית נתנו לכך גושפנקא אידיאולוגית: הם ראו בקיסר סין את "בן השמים" שהוא למעשה הנציג השמימי הבכיר ביותר עלי האדמה, ובסין עצמה כמרכז העולם וכאומה הנעלה והאליטיסטית ביותר.

הקונפוציוניזם נחשב כאידיאולוגיה הנאורה הבלעדית.

מדינות ועמים מחוץ לסין נחשבו ברברים אלא אם אימצו את הקונפוציוניזם והתרבות הסינית.

השיטה הקונפוציוניסטית הטילה על השליט מגבלות על שימוש בכוח וראתה בכיבוש שטחים דבר פסול (דרך אגב זאת אחת הסיבות המרכזיות שהאימפריה הסינית החזיקה מעמד שנים רבות כל כך ולא התפוררה כמו אימפריות אחרות).

ולכן, גם כשסין כבשה שטחים בהם נוצרה לה בעיה פוליטית היא העדיפה לסגור עסקה עם השליט המקומי שיכיר בעליונות סין ויעביר מס מנחה (טריבוט) לקיסר סין ובתמורה ישמור על שלטונו.

שיטת הטרביוט
שיטת קשר המס בין סין למדינות הוסאל התנהלה בתדירות משתנה (בהתאם לריחוק מסין), כאשר נציג או שגריר ממדינות הוסאל הופיע מול קיסר סין בטכס משפיל (כשהנציג זוחל על גחונו), מעביר מס (Gong), ומכתב רשמי משליט המדינה בו הוא מכיר בעליונות סין.

בתמורה השיב קיסר סין מתנות מסין לאותה מדינה (שהיו יקרות מהמס שקיבל – סמל לעליונותה ולעושרה של סין).

עמי אסיה שראו בשיטת הטרביוט דרך לסחור עם סין וממילא ראו בסין ובתרבותה תרבות נעלה לא ניסו לקרוא תגר על סין ולהקים מערך כוחות אלטרנטיבי.

העליונות הסינית באסיה התקיימה באופן כמעט רצוף עד המאה ה 19 ומכיוון שהציוויליזציה הסינית התפתחה בנפרד ובמנותק מהתרבות המערבית, המפגש עם התרבות המערבית במאה ה 19 היה טראומטי עבור סין.

הסיבות העיקריות לכך:

  • היחס לסחר הבין לאומי – התורה הקונפוציוניסטית שללה סחר בכלל וסחר בין לאומי בפרט. על פי הקונפוציוניזם סחר בין לאומי הראה את חולשת המדינה שלא יכולה לייצר בעצמה את מכלול השירותים והמוצרים אותם החברה צורכת.
  • על פי הדגם האסייתי סין הייתה מעצמה מעל כולם לעומת זאת השיטה המערבית הדגישה את העיקרון של יחסים שוויוניים בין מדינות וכיבוד הריבונות של כל מדינה חזקה כחלשה, עשירה כענייה.
  • גבולות גג מדויקים על פי השיטה המערבית מול גבולות תרבותיים גמישים בתרבות הסינית.

גם היום סין רואה בעצמה כמדינה החשובה והמרכזית באסיה (אם לא בעולם כולו).

סין רואה במהלכים שקרו במאה ה 19 עם התפוררות והתמוטטות הסדר הישן באסיה שבמרכזו סין תאונה היסטורית שצריך לתקנה.

הממשלה הסינית רואה בתהליך שהחל ב 1949 והתחזק בשנות ה 70 כתהליך בו סין חוזרת למעמדה הטבעי באסיה ובעולם.

האינטרסים הסינים המרכזיים במדיניות החוץ:

  • השגת שלמות טריטוריאלית ובמיוחד החזרת טייוואן בה סין הקומוניסטית רואה מחוז מורד.
  • בטווח הארוך סילוק או נטרול הכוחות האמריקאים מסביבתה של סין והפיכת צפון אסיה לאזור בו סין היא שוב "בעלת הבית".

על אף התחזקותה הכלכלית, הפוליטית והצבאית של סין, לא צפויה סין לשבור את הכלים ולהיכנס להרפתקה צבאית או אפילו למשבר או סכסוך כלכלי משמעותי עם שכנותיה או ארה"ב.

ההנהגה הסינית הנוכחית חכמה ומפוכחת ומכירה היטב את מגבלותיה הצבאיות והכלכליות של סין.

עם כך, הסינים מאמינים שהזמן פועל לטובתם כאשר מדינות אסיה הופכות תלויות כלכלית בסין וארה"ב נחלשת כלכלית ופוליטית, ומסיבה זאת מדיניות החוץ הסינית צפויה להפוך אסרטיבית וכוחנית בשנים הבאות עם מטרה ברורה: להחזיר לסין את ההגמוניה באסיה.

Tagged דוד גלילPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.