סין נגד גוגל – טל רשף

התנגשות בין טיטאנים: מצד אחד גוגל, השליטה הבלתי מעורערת של החיפוש באינטרנט, ומצד שני ממשלת סין.

עד כה צנזרה גוגל, על פי דרישות הממשל בסין העממית, את תכני החיפוש בה, הסירה גישה למידע אודות הפרות זכויות אדם בסין, מושגים כמו "הטבח בטיאן-אן-מן" או "דלאי למה" לא הניבו את מה שאנו מצפים למצוא בעקבותיהם, כ גם לגבי "פאלון גונג". מגיע הרגע בו גוגל אינה מוכנה לעשות זאת יותר, היא דורשת לאפשר חופש גישה למידע במנוע החיפוש שלה, וממשלת סין מראה לה את הדלת החוצה.

חדשות השבוע האחרון מראות שיתכן ואנו חוזים באפקט דומינו, בו, לאחר גוגל, יארזו מזוודות גם "ביג דאדי" ו"דל".

שווה לממשלת סין ליצור לעצמה את התסבוכת הזאת?


בואו נביט בהסטוריה של סין ונראה מה ניתן ללמוד ממנה לגבי ההתנהלות הנוכחית שלה, ואולי גם לגבי צעדים עתידיים שהיא צפויה לנקוט, ואולי גם נפיק מכך פרטים משמעותיים בנוגע לתכנון פעילות עסקית בארצו של הענק המתעורר.

חשוב להבין כמה עובדות יסוד מאוד סיניות על מנת להבין את מדיניותה של סין מול גוגל:

חשוב להבין כי סין לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות, ובמיוחד היא לא אוהבת את זה כשהאמירה מגיעה מן החוץ. זה מאפיין מתמשך שלה. מאפיין אחר הוא שאוטונומיה חשובה לה, התלות בעצמה בלבד, אפילו חשובה לה מאוד. לצד זאת, זה המכיר את תרבות סין יודע כי שני המושגים המרכזיים בתרבות סין הם השגשוג וההרמוניה, ובין שניהם, כאשר צריך לבחור, ההרמוניה חשובה יותר

בואו ניקח את אלה אל תוך המקרה שמונח בפנינו.

גוגל, חזקה ומביאה תועלת ככל שתהיה, היא כוח זר, היא נוכחות שבאה מן החוץ, והתרבות הסינית חשדנית מטבעה בנוגע לכל מה שבא מן החוץ. יש לה ניסיון ארוך ולא טוב עם כוחות זרים.

הזיכרון ההיסטורי חזק מאוד בסין ומעצב את ההתיחסות שלה כמדינה וכפרטים. זרים, בתולדות סין, לא הביאו שום דבר טוב, הונים, מנצ'ורים, מונגולים ויפנים באו רק על מנת לפלוש, לבזוז, לאנוס, ולהשפיל את הכבוד הלאומי הסיני.

סין גם הכירה מקרים בהם הזרים באו ככוחות כלכליים: פעם היו אלה המערביים שהקימו מושבות מסחר, ופתחו לשם כך במלחמות האופיום, פעם היו אלה היפנים שבתחילה באו כסוחרים ומאוחר יותר התיישבו בה ככובשים.

גוגל, כמו כוחות כלכליים גדולים אחרים שפועלים בסין, משחקת על משבצת שיש בה משקעים מן העבר וחשדנות תמידית. חשוב להבין זאת.

ברגע בו כוח כלכלי זר גם מנסה להשפיע על מדיניות סין הוא עובר מן הבחינה הסינית קו אדום.

גוגל יכולה לפרש את מדיניותה כפי שתפרש, חשוב יותר להבין כיצד מפרש זאת הממשל הסיני. הוא מבחינתו פועל מול כוח מן החוץ, כוח מונופוליסטי בינלאומי המפעיל עליו לחץ על מנת לשנות את מדיניותו.

זה נשמע לא טוב.

מה גוגל דורשת? שיאפשרו לה לספק גישה למקורות מידע בלי הגבלות צנזורה.

האמצעים של צנזורה פנימית בסין נתפסים כחלק מהאמצעים לשמירה על ההרמוניה הפנימית, למנוע מחלוקות וזעזועים, ובכלל הם עניין פרטי פנימי של סין

עניין פנימי נוסף של סין הוא לא להיות תלויה באף אחד.

מי שרוצה להבין זאת לעומק מוזמן לקרוא את תולדות מלחמות האופיום. אני מניח שאכתוב על כך רשומה נפרדת בקרוב.

מלחמות האופיום במאה ה-19 פרצו כי מדינות המערב רצו לאלץ את סין לרכוש מהן טובין, וזאת על מנת ליצור סחר דו צדדי מול המוצרים הרבים שהם רכשו מסין.

סין יצאה למערב תה, אורז, מוצרי חרסינה ומשי, בעוד שהמערב לא יצא אליה דבר, והיה נאלץ לממן את כל זאת על ידי מטילי זהב. צריך להבין זאת: סין יצאה למלחמה חסרת סיכוי כנגד כל המעצמות של אותה תקופה על מנת לשמור על אי תלות כלכלית. ברור שהיא הפסידה.

כשסין שומעת "גוגל" היא שומעת בין ההברות שלה פלישה מונגולית, ואינטרסים מערביים .

היא פועלת למען אי תלות, למען אוטרקיה, היא מפתחת בהדרגה את כל השירותים שעד כה היא יבאה מן החוץ, היא מקימה הייטק סיני, מעודדת יזמות, עוברת משלב היצור הזול לשלב היצור המתוחכם, מרחיבה השפעה באפריקה ושמה את היד על הברז של מחצבים ייחודיים.

זאת סין וגוגל לא עומדת לשנות זאת.

מי שדאג לטפח בשנים האחרונות מנועי חיפוש סיניים לא יניח לגוגל לכופף אותה. הממשל הסיני הגיע אל העימות הזה כשהוא מוכן וערוך ויודע לאן הוא חותר.

רקע תרבותי מהווה חלק מהדרך בה מדינות מפרשות מצבים נתונים.

כאשר מבינים את הרקע התרבותי של מדינה, מקבלים כלי נוסף על מנת להבין ואף לצפות את מהלכיה.

רקע תרבותי הוא כמובן גם כלי חיוני על מנת להבין את התנהלותו של השותף או הלקוח הסיני שמולו אנו פועלים בסין.

Tagged טל רשףPosted in סין - מאמרים, תרבות
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.