רחוב ליוליצ'אנג ביום קטנות – ד"ר שושן ברוש-ויץ

עוברים ימים שבהם אסור להיות ב… לצאת מ… ולבקר ב…, אבל אם לא… ולא…, עדיין בייג'ינג מזמנת יום נעים של מראות ואנשים.
יצאתי עם בריגיטה האוסטרית לזרום בעיר.
כיכר טיאנאנ'מאן
כיכר טיאנאנ'מאן בפאתי העיר האסורה – אסורה בימים אלה למבקרים.

אז פתחנו בפתיחה של תערוכה במוזיאון הלאומי לאומנות – NAMOC – לא משהו סיני שמחסיר פעימה. הנה משהו אופטימי בימים אסורים: "אל עתיד צבעוני" –

ציור על קנבס
שמן על קנבס של הצייר Zhang Liguo.

 

אבל עונג שבת נמצא מחוץ למוזיאון,

מספרת רחוב
יש מי שמסתפרים

 

ויש מי שמשחקים,

משחקים בשכונה
לקחו להם את השכונה, אבל לא את השכונתיות

ערניות צנחנו למעבה הרכבת התחתית.

רכבת תחתית

ירדנו מקו 2 בתחנת HEPINGMEN ביציאה 2D. עצירה ראשונה עשינו בקונדיטוריה מימין. עוגיות מעפן לא הפריעו לנו לזרום למסעדת/מוסד 'ברווז פקינג' הוותיקה, הגדולה וההומה.

קונדיטוריה

כמו פעם, בביקור הראשון שלי בסין, עזבתי ת'אוכל והלכתי להביט בחדרים המפוארים שעל-יד. סיני-סיני לתפארה.

מסעדה

משם לרחוב ליוליצ'אנג – liulichang – [אני אומרת לעצמי בעברית: 'לי או לי + צ'אנג', כדי ליצור "גשר לשוני לחמור", כמאמר הביטוי בגרמנית, על מנת לחרות את השם הסיני בזיכרון]. רחוב ציורי, משוחזר, מוכוון-תיירים, לממכר עתיקות, ציורים סיניים, מברשות, חותמות, ציוד לצורכי קליגרפיה, מסגרות לתמונות, תליונים סיניים של תמונות וכאלה.

רחוב ליוליצ'אנג

רחוב ליוליצ'אנג

אין תיירים כאן, והרחוב התפנה למלאכות "פרה-אורייניות" [על משקל פרה-רפואיות], כמו רפאוּת של ניירות ושל כתבי יד עתיקים, כריכת ספרים עתיקים, הדבקת ציורי קליגרפיה על משי. מקום שבו מלאכה מקבלת עומק של קודש באמצעות דבק, מגהץ, מכבשים וידי-אומנים זהירות ומיומנות עד דק שפוגשות "אומנות מלומדת" ו"אנינות דעת".

אומן

אומנית

מלאכה

אומנית

… וככה נדדנו עד לחנות-מוזיאון הדגל RONG BAO ZHAI

מוזיאון

מוזיאון

קנינו כלי עזר לרישום בדיו, תליוני תמונות בתצורות שונות, ועלינו לסיור בקומה השנייה. תכונה פתאומית הביאה עימה ביקור של צייר סיני מוכר בשם XU QING SONG [מימין בתמונה שבהמשך]. דלתות סגורות נפתחו

דלתות

והופ אנחנו איתם בגלריה סגורה למבקרי סתם.

מבקרים

סיור במוזיאון

משמאל לרונג-באו-זאי מתחם כוורתי של גלריות-חנויות של ציור סיני. מתאים לסיור קצר ולשירותים [למטה, שמאלה-שמאלה בסוף].

גלריות

ולקינוח תה והסבה בפינת הרחוב, בקומה השנייה.

פינת הרחוב

שבת שלום, ושלום-שלום חמודים.

ילדים מתוקים

תשמרו על הרחוב שלכם,

מעוברות אורח

[ * סליחה על העירפול המלווה את התמונות מהיום. היה מן יום כזה ערפילי.]