הנדסה אזרחית בסין לאורך ההיסטוריה – שחר דויטש

ארכיטקטורה מתקופת המינג עד לתקופת הצ'ינג. עבודתו של שחר דויטש, במסגרת פרו"ס מדע בסין החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת ת"א.

מהי הנדסה אזרחית, ארכיטקטורה וביטוייה במערב ובסין

הארכיטקטורה היא מדע ואומנות של עיצוב מבנים קבועים לשימוש האדם.
התרומה של סין להנדסה האזרחית הייתה המשמעותית ביותר בעולם כמדינה עתיקה עם יכולות הבנייה שלה ויכולות הבנאים שלה.
הארכיטקטורה בסין משקפת במידה רבה את החשיבה הסינית שאומרת שהאדם אינו נפרד מן הטבע ומן החברה.
דגש על בנייה אופקית ולא אנכית – סגנון הרנסנס והסגנון הגותי במערב לעומת הסגנון הסיני
ארגון המבנים – המבנים הארכיטקטוניים היו מורכבים מיחידות שהרכיבו מכלול שלם.
ישנו גן וחצר שנעשים חלק מהבניין ולא נפרדים ממנו
בנייה על פלטפורמה
חומרי בנייה – עץ ואבן.

מאפיינים עיקריים של הארכיטקטורה בסין

דגש על הגג וסיומו המעוקל
קיבוץ פורמאלי של בניינים סביב מבנה מלבני ותשומת לב לפתחים
"הגינות בנייה"- ע"י הצגת קורות העץ התומכות במבנה הנראים לעין בבירור , הארכיטקטים הסינים נותנים לצופה מבחוץ לראות את הבנייה והתמיכה במבנה כך שלא יהיו חשש או תהיות בקשר לטיב הבנייה
מה שמייחד את הסינים למרות הארכיטקטורה העתיקה שלהם היא העובדה שהם הציבו סטנדרט של חיוניות שעבר במשך מאות שנים לאורך ההיסטוריה ושהמבנים נבנו בעיקר עבור צרכים פרקטיים וחיים.
תכנון ערים עם חשיבה על צירי צפון-דרום, עיר כמרכז אדמיניסטרטיבי
סקירה היסטורית

תק' ניאוליתית (6500 BC – 1600 BC)
בתק' זו עדויות לארכיטקטורה סינית הן לרוב מחורבות של מגורים.
התחלה של בנייה עם אוריינטציה של צפון-דרום.

תק' השאנג והג'ו (1600 BC – 256 BC)
מאופיינת ע"י ממצאים מ-6 אתרים עם סוגים שונים של מבנים – קברים, מגורים ומבנים מלכותיים.
בנייה על אדמה מורמת – טרסה וחומות.
נראה כי עקרונות הארכיטקטורה של החיים, הועתקו גם לבתי הקברות של השאנג.
מבנה של סימנייה סינית – GONG
חלל שמופרד ע"י הפונקציה שלו
תכנית בנייה סינית של בית קברות המוקדמת ביותר
תק' של צי'ן עד חאן (221 BC – 220 (AD
המבנה הארכיטקטוני החשוב ביותר נבנה עבור קיסר צ'ין QIN SHI HUANG DI
מבני הארמון הקיסרי תפס עד כ-שליש מעיר הבירה המוקפת חומה
ה-QUE או שער-מגדל, נבנה בכל צד של העיר ובפינות העיר,
בכניסה לארמונות, מגורים ולאורך "spirit road" המובילה לקברים אימפריאליים.
בקבר של GUO YI ניתן למצוא את הסימבוליקה של הכיוונים בסין לפי הכיוונים שכל חיה מונחת בהם.
ב-Chang’an אנו מוצאים מבנה פולחני עם עקרונות ארכיטקטוניים שמוצאים בהמשך – ישנם 20 בתים המוקפים ע"י עיגול, מוקפים ע"י ריבוע ושוב ע"י עיגול.
עיגול המסמן את השמיים וריבוע המסמל את הארץ.
תק' 3 הממלכות עד הממלכות הצפוניות והדרומיות 220 AD – 589 AD
בנוסף לארכיטקטורה של קברים, ארמונות ומגוריהם, מופיעים בניינים חדשים. המוטיבציה לכך הייתה כניסתה של דת חדשה – הבודהיזם.
2 המאפיינים של הארכיטקטורה מאותה תק' היו הפגודה והמקדש-מערה.
2 המבנים המוקדמים ביותר של פגודה שנמצאו בסין כנראה נבעו מהמבנה שעומד חופשי ורב-הקומות – ה QUE. זה שולב עם הSTUPA ההודית ויצר מבנה גבוה יותר ועם פינות חדות יותר.

תק' הסווי עד הטאנג (581 AD – 907 AD)
כנראה התק' החשובה ביותר של הארכ' הסינית מבחינת עדויות ארכיאולוגיות
מבני העץ המוקדמים ביותר שרדו מתק' זו
יש דוגמא מכל סוג של מבנה ארכיטקטוני שנבנה – היכל ארמון, היכל מקדש, פגודה, קבר, גשר, מקדש-מערה.
ציורים של ארכיטקטורה נשמרים על קירות קברים תת-קרקעיים ועל קירות של מערות בודהיסטיות
עקב סגנון בינלאומי באסיה בתק' הטאנג, אפשר להשוות עם מבני עץ מיפן ששרדו גם כן
המבנה המוקדם ביותר ששרד מת' זו הוא גשר ANJI הידוע לפעמים גם כ-גשר האבן הגדול (מחוז Zhao, פרובינציית Hebei)
קברים אימפריאליים חשובים ששרדו היו קברם של קיסר הטאנג ה-3 Gaozong ופילגשו הנודעת גם כקיסרית Wu וקברה של Yongai.

חמשת השושלות עד לסונג 907 AD – 1279 AD
דבר מרכזי ללימוד הארכיטקטורה הסינית במאות 10-13 לספירה הוא מדריך הבנייה Yingzao Fashi בפיקוחו ובעריכתו של Li Jie, שר לניהול עבודות (Minister of the Board of Works).
בין 1023-1032 לספירה, קיסר הסונג Renzong בנה מקדש לאמא המקודשת.
מקדש זה הוא הליבה השורדת של הבנייה מתק' הסונג.
יצירת המופת של ארכיטקטורת הסונג היא ה-Moni Hall, שהוקדש לשקימוני, הבודהה ההיסטורי.
משטחים ריבועיים המאפיינים את תק' הטאנג, כמו מבנה המאפיין את העיר הקוסמופוליטית chang’an, הוחלפו בבסיסים בעלי 6 ו-8 צלעות.

תק' Liao ו- Jin (907 AD – 1234 AD)

כל הארכיטקטורה של תק' זו נבנתה בצפון סין.
ארכיטקטורת הפגודה היא כנראה המייצגת הטובה ביותר של תק' ה Liao.
בניינים מתק' זו הוכחו כמוגנים יותר מפני רעידות אדמה, לעומת תק' מאוחרות יותר באותם מקומות.

תק' שושלת היואן (1279 AD – 1368 AD)

בתק' זו שלטו המונגולים לא רק על סין אלא גם על אימפריה מעבר ליבשת אסיה.
50 מבנים לפחות שרדו בתוך סין או בגבולותיה.
אף על פי השלטון הזר, הבניינים נשארו סיניים ואלגנטיות מיוחדת נשמרה למסורת הסונג הצפונית כמו שהשתמרה ב-YZFS.
תק' שושלת המינג (1368 AD – 1644 AD)
באופן כללי, ישנו הבדל חד בין בנייה סינית לפני ואחרי שושלת זו.
שינויים בעובי העמודים התומכים וברשת העמודים.
שינויים בעיקול הגג ובמבנה הגג.
תק' שבה יש ידע גדול על ארכיטקטורה ביתית מקומית.
התקדמות משמעותית בעיצוב גנים.
הוקמו הרבה מבנים משמעותיים, כמו למשל החומה הגדולה, Hall of Heavenly Favours, קברו של קיסר המינג השלישי Yongle.
ההישגים הארכיטקטוניים הגדולים ביותר של התק' הם הבניינים האימפריאליים של בייג'ינג, שרובם הוזמנו ע"י הקיסר Yongle, כאשר הוא העביר את הבירה מנאנג'ינג ל-בייג'ינג ב- 1421.
ניתן לראות את התכנון המסודר של בייג'ינג והעיר האסורה.
מבנים בעיר האסורה נבנו בדומה לתק' החאן.

גגות המבנים בעיר האסורה בבייג'ינג
גגות המבנים בעיר האסורה בבייג'ינג

 

תק' הצ'ינג (1644 AD – 1911 AD)

המנצ'ואים הביאו עימם סגנון של בודהיזם למאיסטי וזה שולב עם הסגנון הסיני.
נכתב מדריך לטכניקות בנייה בתק' זו הנקרא Gongbu gongcheng zuofa zeli
(Engineering manual for the Board of Works). מדריך זה והמדריך YZFS מתק' הסונג הם היחידים שנשארו בשלמותם שמתארים את המסורת האימפריאלית.
הארכיטקטורה הלמאיסטית בתק' זו מוצגת הכי טוב ע"י Chengde, איפה שב-1703, הקיסר Kangxi הורה על בנייה של ארמון הקיץ – Bishu shanzhuang (Mountain Village for Escaping the Heat).
מתק' זו שרדו גם המקדשים החשובים ביותר לפקידים אזרחיים וצבאיים, כמו למשל המקדש של קונפוציוס שעמד במקום הולדתו Qufu.

ארמון הקיץ בבייג'ינג
ארמון הקיץ בבייג'ינג

 

ביבליוגרפיה

Guo, Qinghua. "Yingzao Fashi": Twelfth-Century Chinese Building Manual. Architectural History 41 (1998): 1-13.

Needham, Joseph. "Civil Engineering." In Science and Civilization in China, edited by Needham. Joseph, Ling Wang, and Lu Gwei-Djen, Vol. 4, Pt. 3, 1-378. Cambridge: Cambridge University Press, 1971

Rawson, Jessica, et al. "China: Architecture." Grove Art Online. Oxford Art Online, http://www.oxfordartonline.com/subscriber/article/grove/art/T016513pg2

(accessed December 20, 2008.(

Rawson, Jessica, et al. "China: Architecture: Historical development." Grove Art Online. Oxford Art Online, http://www.oxfordartonline.com/subscriber/article/grove/art/T016513pg2

(accessed December 20, 2008).

 

Tagged שחר דויטשPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.