על גגות הוויליג' בסנליטון – בייג'ינג

מיזוג אנושי לפני שמוזגים כוסית

"הכפר" – The Village – הוא מקום הבילוי הסואן, המוחצן והאטרקטיבי ביותר של עכברי העיר בבייג'ינג. מתחם של מיזוג סיני בכלל-עולמיות. כאן שוהים ביחד סינים, מזרח-אסייתים, אסייתים, אפריקאים, מזרח-תיכונים, אירופאים, אמריקאים, דרום-אמריקאים, אוסטרלים. ערב-רב זה פה.

כחצי קילומטר מערבית מהטבעת השלישית, קרוב אבל מספיק רחוק מ"הכיכר", תָחום באזור סנליטון, שתחום באזור [פה אין רובעים] צ'אויאנג [Chaoyang] היוקרתי.

על גגות סנליטון משהו קורה כל יום ולילה

גגות סנליטון [SANLITUN*] הומים בשלושה וארבעה מפלסים ובכמה גושים קטנים. אנשים רובצים תחת שימשיות כאילו-כמו-כזה על חוף ימים. סצינה של נופש-חופש, איים של מנוחה בעיר פועלת. החיים בשבחי ההווה, בטעם מיץ פירות, במגע ההתחככות, בניחוח מיניות, ובחברת משמעות שמבקשת להיות 'זה רק זה, וכאן – – זה הרבה'. מסעדות, בתי קפה, בארים, חנויות וגם גלריות [במתחם N]. ניחוח צרפתי, יפני, אמריקאי, קריבי. הרבה צעירים מחפשים משהו וגם זה את זה בבליל של שפות. עברית – שפה שלא תחמיצו כאן. מחפשים את אנשי העסקים הישראלים בארוחת ערב? הם ב- ELEMENT FRESH; שתי חברות נפרדות לפני שהאחת חוזרת לישראל – MODO. חבורה קולנית סביב קפה ועוגה? – QUEEN'S CAFE. מסיבה מאולתרת? – BLUE FROG BAR & GRILL. מתחשק לנסות מסעדה ישראלית? – BITE A PITTA. קרוב לקפה סטארבקס שבאיזור הכניסה לוויליג' [כאן נפגשים ומכאן ממשיכים ליעד הנבחר] תמצאו לוחות פירוט מוארים [directory]. פה לא הולכים לאיבוד. מדרגות, דרגנועים, מעליות, מעברים, גשרונים – זורמים.

גגות הוויליג' בסנליטון
על גגות הוויליג' בסנליטון – בִיס בתפוח בייג'ינג

מסעדה

מסעדה
"עכשיו זה לא חם, לא קר"
שילוב של עיצוב מודרני ומסורתי
מודרני ומסורתי בדיאלוג

בית קפה
מגע הפיתוי של מלכים או מלכות

נוף ממסעדה
יש נוף אבל לא רואים ת'אופק
ילדה סינית מחופשת
נסיכה עכשווית
בית הפיתה
בית הפיתה בסנליטון – עברית על הגג
רחוב
אז ניפגש למטה בסטארבקס ומשם נמשיך הלאה. "עיתוי נכון, לא איחרת"

 

למטה, מתחת לאדמה – "אף פעם זה לא נגמר"

אולמות קולנוע, המילה האחרונה. חנויות מברית בריוני המותגים בעיצוב עילי, חוצה גבולות אופנה-אומנות; סופרמרקט מערבי, "ווטסונס" [Watsons שזה 'סופרפארם' בשפה של ישראלים], עוד מסעדות, חנייה. עיר תחתית, כמו בכל בייג'ינג. מתחת לעיר העילית רוחשת עיר תחתית. מישהו אמד את גודלה?

קשת צבעים בבייג'ינג

את אזור סנליטון במגה-עיר בייג'ינג החליטו לצבוע בצבעי קשת שמחים: צהוב, ירוק, כתום, כחול-סגול. גם אופנת הלבוש תואמת השנה את צבעי הקשת, שמניסיוננו היהודי-אמוני נבראה רק אחרי המבול. כאן, סימנו לארכיטקטים, יָקום "כפר" אורבני עכשווי, המילה האחרונה של חנויות, מסעדות, פאבים, מועדונים, גלריות – אזור בילוי ומגורים לתפארת המיצג והחיים כפסטיבל, שבהם החיים הם אומנות והאומנות היא החיים. קצת 'הפוך על הפוך'. לא במקרה מלון "The Opposite House" הוא יהלום בכתר הוויליג'. מקום חוצה גבולות, פוסטמודרני שכזה. ארכיטקטורה בנוסח "מעורב-בייג'יני". קונטרה לאפור.

תערוכה בלובי של מלון
תערוכות מתחלפות בלובי של מלון The Opposite House. מקרא סימנים: כשיד אחת מונפת כך על בובות אופנה חשופות זו אומנות שמהדהדת באופן מתריס את המנהיג ההוא עם הז'קט האפור. "הי, תראה לאן הגענו…"
קניון
מבט מהגג לכיוון מיפתח הכניסה לוויליג' בסנליטון; מינימליזם זה לא כאן. העיקר בהרבה צבעים וצורות

מזרקה
+ מזרקה לשמח ת'ילדים בזרמי קיץ

העיר באפור

כי בייג'ינג מזוהה עם צבעי האפור. מכל מיני סיבות: האור העמום בחוץ ובתוך הבתים; מסך השמיים האפורים במשך ימים רבים בשנה; הערפל, הזיהום, צבעי הבטון, הלבנים האפורות של הבתים של בייג'ינג המסורתית; החליפה הקומוניסטית האפורה בעלת צווארון זקוף וארבעה כיסים מחופים; סדירות החיים, העבודה, הארוחות. זה די אפור כל זה.

עצים

מראה מהחלון בדירה, באוניברסיטת פקין ["ביידה"]. קסום באפור. פברואר 2007

סוהו שכזה

מול סנליטון-וויליג', מעבר לכביש, נמצא סוהו בתנופת הקמה. נכון לעכשיו ספרתי תשעה עשר מגדלים במתחם. "הוויליג'" וה"סוהו" מולו מהדהדים את איסט וויליג' ואת הסוהו הניו-יורקי. עם זאת קמה כאן הוויה מותכת אחרת. מזרח ומערב, חירות ברוטב יצוק משמעת וגבולות. כאן סוהו פירושו ברוח העידן הדיגיטלי: Small Office Home Office, שפירושו דירות מגורים המשמשות גם כמשרד לעבודה מהבית. די יקר, אבל לא בשמיים.

בניינים גבוהים
צבעוני, גלי, מתנשא, אבל לא גורד שחקים – אוגוסט 2011

החיים באמת באמת קשים

מישהו עובד קשה כאשר מישהו אחר מסתלבט על הגג. עד עכשיו הסינים עשו את זה בעיקר בשביל האירופים, האמריקאים והאוסטרלים. היום חצי מהעם הסיני משרת גם את החצי השני "משלהם", בימים ארוכים ורצופים של עבודה, תמורת שכר זעום, קערות אורז ומגורים בתנאים קשים.

אני לא צדיקה. גם בזמן שאני משוטטת, עולה, יורדת, זורמת במעברים ובמבוכים של מתחם סנליטון, מישהי מנקָה את הדירה שלי, מחליפה את המצעים והמגבות, שואבת אבק, ממלאת תרמוסים עם מים רותחים טריים. מסיימת לעבוד, מתרחצת, ישנה בחדרון משותף יחד עם כך וכך עובדות-מהגרות מהכפרים, לא יודעת מה זה סנליטון, איפה זה, ומה לה ולזה?!

מה מסמנים שמי סנליטון?

צר לי, מגגות סנליטון לא רואים אופק רחוק. תיירים, תושבים ארעים, סינולוגים, פוליטיקאים חכמים בעולם [לקיסינג'ר עדיין תפקיד חשוב!] – כולם קוראים את הסימנים ומנסים לנבא עתיד לסין ובמובן מסוים לעולם. לאן יובילו השגשוג והאמידות שהפכו לנחלת מיליונים? אחרי מאה שנה של מאבקים פנימיים אלימים, רעב ועוני; אחרי דה/רה-קונסטרוקציה פיסית ותרבותית; אחרי אלפי שנות פאודליזם – מה מסמנים שמי סנליטון?

בניו-יורק הוביל "הוויליג'" את תרבות-הנגד, את ה-מתירנות של החוף המזרחי, את היציאה הגואלת מהארונות. במתחם של הוויליג' בבייג'ינג, כמו בסין, הדרך מפותלת ומעורפלת. העושר מייצר תרבות-נגד, אבל בשכבות, אולי בדורות. כלומר, הדור הצעיר המתמערב היום במתחם, בשמחה מתפרצת, מוליך את ההיסטוריה עד לאן שהוא יכול. זה הרבה בהקשר המקומי – הקיסרי-לשעבר, הקומוניסטי-לשעבר, המסרותי מאוד-לשעבר, החד-מפלגתי-של-היום. הדור הבא, אולי, ימשיך להניע את התהליכים. עת ומקום לכל חפץ – – –

איך להגיע?

הגעה זולה [2 יואן, בערך שקל אחד]: קו 10 ברכבת התחתית; יורדים בתחנה Tuanjiehu , יוצאים ביציאה A, בצומת שבגבכם [מדרום] פונים ימינה [מערבה] והולכים ישר/מערבה, כשבע דקות על מדרכה מקורה בעצים ולאורך ברים ומסעדות כפתיח. ישר-ישר והנה אתם בפתחו של המתחם הנוצץ עם חנות UNIQLO [בתמונה]. תזכורת חשובה: הרכבת התחתית פועלת עד שעה 23:00. כלומר, קחו בחשבון חזרה במונית. לא תתרוששו.