אורבניזציה כמנוע הצמיחה הבא של סין – דוד גליל

שכונת מגורים בסין
שכונת מגורים בסין

כפי שציינתי במאמרים הקודמים, סין לא תוכל להסתמך בעתיד על הייצוא כמנוע צמיחה עיקרי, ותאלץ למצוא מקורות חדשים להגדלת התוצר והתעסוקה.

אפשרות ראשונה היא הגדלת הצריכה הקיימת על ידי הקמת רשת רווחה (חינוך, בריאות פנסיה וכדומה) שתאפשר לצרכנים הסינים להרגיש ביטחון רב יותר לחסוך פחות ולבזבז יותר.

לעניות דעתי כיום אין לסין אלטרנטיבה כזו משום ש:

א.       סין עדיין מדינה ענייה באופן יחסי ($3000 תל"ג לנפש), ואין באפשרותה עדיין להגדיל את התקציב לרווחה באופן שהיה אפקטיבי מספיק כדי ליצור את אותו "ביטחון".

ב.       בסין עדיין לא התפתחה "סולידאריות חברתית" והמצב כרגע הוא שאיש איש לביתו או לפחות משפחה משפחה לנפשותיה. עד שסין לא תתפתח מבחינה חברתית ותשכיל לבנות את אותה אחריות הדדית, שום רשת ביטחון משמעותית לא תוכל להתקיים. האלטרנטיבה המרכזית שעומדת כרגע בפני השלטונות היא תהליך האורבניזציה (עיור).

סין מורכבת מחברה עירונית (45% מהאוכלוסייה) ומחברה כפרית (55% מהאוכלוסייה).

ההבדל בין הכפר לעיר בסין הוא עצום, ההכנסה הממוצעת במגזר הכפרי ב 2008 הייתה $679 לשנה בדומה להכנסה העירונית הממוצעת בשנת 1996 (או 30% לערך מההכנסה בשנת 2008).

בעוד הצריכה העירונית צומחת ב 2% לשנה בעשור האחרון, הצריכה הכפרית מצטמצמת ב 1.9% בממוצע.

עקב תקנות קשיחות לגבי אישור מגורים ואפליה קשה כלפי מהגרי עבודה מהכפרים, תהליך האורבניזציה בסין הואט מאוד בשנים האחרונות (מ 1.7% בעשור הקודם ל 1% בעשור האחרון).

הממשלה הסינית ראתה במהלך רוב ה 30 שנה האחרונות את מעמד הביניים העירוני "כבעל הברית" וכגורם מייצב, והזניחה מאוד את הפיתוח הכלכלי, חברתי ובריאותי של האוכלוסייה הכפרית.

המציאות עומדת להשתנות מאוד בשנים הקרובות אם סין תאלץ להסתמך על עיור כגורם הצמיחה המרכזי.

על השינויים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שתהליך העיור עשוי (או עלול) להוביל אליהם במאמר הבא.

Posted in תרבות
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.