חווית סינית בינות לעלים אדומים

מעשה שהיה כך היה….

צפונית מערבית לבייג'ין, 28 ק"מ מלבה של העיר משתרעות הגבעות הריחניות. מידי שנה באופן מדויק, בין ה – 25 לאוקטובר ל – 9 לנובמבר, ישנה שלכת אדומה של עצי מייפל ואחרים.

עץ מייפל
העלים מקרוב

 

בכוונה טובה לראות את זה הפלא, שמנו פעמינו לשם. לא לקחנו בחשבון שעוד לפחות כמאה אלף, וכנראה עוד הרבה יותר… סינים נחמדים, טובי לב ואוהבי טבע כמונו, מכירים את הסוד ושועטים לעלים האדומים.

השאיפה המקורית הייתה להקדיש 4 שעות הלוך וחזור כולל הביקור בינות לעלים. שאיפה שהתבדתה והתארכה ל – 10 שעות במדויק…

בבייג'ין, באופן יוצא דופן, 18 – מעלות, מזג אויר נחמד לכל הדעות. מצוידים בחולצה ארוכת שרוולים וסוויטשירט שמנו פעמינו לטבע.

ההתחלה הייתה מבטיחה… נכנסנו לפקק שארך שעה ושלושת רבעי… חנינו במגרש חנייה שממנו פסענו עם המוני בית סין אל הפארק, האמור להכיל המוני בני אדם, שכן משתרע על פני שטח בן – 160 דונם…

כשסוף סוף הגענו לפארק אחרי עמידה בתורים לקניית כרטיסים הסתבר, שהתור לרכבל האמור להוליך אותנו לפסגה – 571 מטר – ראה הר הכרמל… ארוך ביותר.

רכבל
הרכבל-העפילו

 

אבל כישראלים אמיצים עמדנו ללא חת בתור שארך… לא תאמינו… שעתיים וחצי… כשאנו כלואים בסרפנטינות ממתכת ללא יכולת לא לצאת ולא להיכנס.

בריכה טבעית
ברכה טבעית בעליה

 

בהגיענו לרכבל הסתבר שזו מורכבת ספסלים זוגיים. אתה צריך לרוץ יחד איתם כדי להתיישב עליהם וכל מה שמחזיק אותך מעקה ברזל שאם תרים את רגליך ממנו יתרומם מאליו ויחשוף אותך לסכנת נפילה… חמש עשרה דקות התארכה הדרך שהייתה אכן יפהפייה.

עצים צבעוניים
מראה צבעוני

 

נחש אנושי צבעוני להפליא מתחתינו, המוני סינים מטפסים ברגל.

שבילי אדם
נחשי אדם

אלה היו רגעי הנחמה היחידים של היום… והיו עדיין בשעות האור שכן טיולנו התארך מעבר למצופה.

למעלה היו המוני בני אדם, שבאו לחגוג יחד איתנו, ולא הותירו ס"מ רבוע אחד ללא בן אנוש. שהינו בפסגה כ – דקות!

תיירים בפיסגה
בפיסגה
עץ משאלות בפיסגה
עץ משאלות בפסגה

 

הפלא ופלא… ירד החושך. עמדנו בתור, שהשתרך ארוכות במשך קרוב ל – 3 שעות – קראתם נכון – 3 שעות! כדי לרדת עם הרכבל בחזרה למטה. כמובן שהסרפנטינות הברזיליות חזרו על עצמן…

מילא סרפנטינות… התחיל קור איימים, רוח חזקה, אנו מקפצים במקום כדי לשמור על חום גופנו. הגוף עצמו רועד כעלה נידף.

סוף סוף הגענו בחזרה לכיסאות הנעים. לרדת בלילה בחושך, 15 דקות בקור לא הייתה חוויה מרנינה בלשון המעטה.

נשמתי לרווחה כשרגלי נגעו בחזרה בריצה באדמה… טיירה טיירה!

כדי להרחיב את היריעה – לא היינו בשירותים כל היום… מי יכול עליהם על המוני הסינים… לא אכלנו כל היום… היה לנו רק בקבוק מים קטן…

גם זו הייתה חוויה סינית אמיתית…

עץ צהוב
רווח נקי צהוב מ…היום

Tagged רות המאיריPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.