שילוח ורילוקיישן – טל רשף

מכולה
מכולת צים בנמל ויקטוירה בהונג קונג

 

כמה חברות ישראליות פועלות בסין?

קשה לדעת מספרים מדויקים, באתר הנציגות המסחרית הישראלית בבייג'ינג רשומות למעלה מ-200 חברות העושות עסקים בסין. למעשה זאת רק הרשימה של החברות הישראליות שנרשמו באותה נציגות אך לצידן קיימות ופועלות בסין רבות אחרות.

המספר של חברות ישראליות הפועלות בסין גדל ככל שגדל היקף הסחר בין המדינות. ב-2009 הוא עמד על למעלה מ-4.5 מיליארד דולר והשנה, ב-2010, הוא צפוי לגדול בהרבה, כאשר מחקר של התמ"ת מוצא בתחום של יצוא לבדו פעילות של למעלה מ-1.8 מיליארד דולר לסין ב-11 החודשים הראשונים של 2010.

סחר פירושו יבוא ויצוא, פירושו חברות ישראליות גדולות וקטנות הפותחות סניפים בסין, פירושו גם פתיחת חברות סיניות בבעלות ישראלית, וכל אלה יוצרים זרם של ישראלים הטסים לסין בליווי קונטיינר של תכולת בית, ישראלים העורכים לשם רילוקיישן, ולתופעה הזאת יש משמעויות כלכליות רבות. מי שנמצא במרכז תהליך הרילוקיישן ויכול לספק פרטים על כך הוא אילן רביבו, מנכ"ל ובעלים בחברת השילוח יוניברס טרנזיט, אשר מתמחה בין השאר בשירותי רילוקיישן.

לאחר שנים של מתן שירותים בתחום זה הוא יודע לציין כי מדובר בתהליך לא פשוט אשר יש בו סיכויים לצד סיכונים.

"זכורים לי" מספר אילן "כמה וכמה מקרים, בהם יצאה משפחה נורמטיבית לחלוטין לתקופת רילוקיישן ולאחר פרק זמן קצר חזרו בני הזוג גרושים. אני זוכר למשל מקרה של חברה שפנתה אליי בגלל שנאלצה להחזיר עובד לאחר תקופה של חצי שנה בה העובד ומשפחתו לא הסתגלו לסביבה. אחד המקרים היה של משפחה ששהתה באחת ממדינות מזרח אירופה שבסביבתם לא היו משפחות ישראליות כלל ולכן בת הזוג בילתה את רוב שעות היום לבדה, בבית, ללא יכולת ורצון להתערבב עם האוכלוסייה. הדיכאון ותחושת התסכול התגברו בעיקר בסופי שבוע וחגים אותם חגגו לבדם וללא משפחה או חברים."

למפגש עם התרבות המקומית יש משמעות חשובה בתחום זה, כי תרבויות ועסקים צועדים יחד יד ביד. אילן זוכר גם משפחה שעברה לגור בניגריה שבאפריקה בתקופה של חוסר יציבות, בני המשפחה חיו תחת אבטחה סביב השעון ונתקלו לא פעם במראות מזעזעים של גופות מוטלות בצידי הדרך. המשפחה נשברה מהר מאד ובת הזוג עם ילדיה חזרו לארץ לאחר מספר חודשים.

במקרה הזה הבעל נשאר בניגריה והמשיך לעבוד מרוחק ממשפחתו, אך במקרים רבים אחרים הדבר גורם לכל המשפחה לשוב לישראל, עם כל המשמעות שיש לכך על ההוצאות והתכנון של החברה המעסיקה.

אז מה עושים?

על מנת להעלות את הסיכוי שהתהליך יעלה יפה ממליץ אילן רביבו לעובד שעתיד לצאת לרילוקיישן, להיערך לתקופת הכנה ממושכת שיכולה לארוך מספר חודשים, הכנה שצריכה לכלול את הכרת המדינה, ובמקרה של מדינה לא מערבית, למשל במזרח אסיה, גם לימוד והבנת המנטאליות. צריך להקדיש זמן על מנת להכיר את סביבת העבודה ואת עובדי החברה במדינת היעד, וגם זמן לבחירת סביבת המגורים והכנת המשפחה, בחירה והכרת בתי ספר לילדים.

מומלץ להקדיש זמן לחשיבה והתייעצות עם בעל מקצוע בנושא צרכי המשפחה, שהרי לכל משפחה צרכים אחרים שצריכים לקבל מענה בארץ היעד, לחשוב על תעסוקת בן או בת הזוג, לבנות מסגרת של ביקורי מולדת.

גם משלוח הריהוט מחייב מחשבה, האם לבחור בקבלת דירה מרוהטת או לחילופין לשלוח את תכולת הדירה?, לשם נחיתה רכה מומלץ ליצור סביבה טבעית ומוכרת לילדים על ידי משלוח פריטי ריהוט וקישוטים לבית שיגרמו למשפחה תחושת שייכות, ועל מנת להיערך נכון מומלץ גם לקיים שיחות ומפגשים עם ישראלים שכבר חוו מעבר דומה לאותו יעד.

בואו נדבר על מקום מגורים. באיזה רובע של העיר תרצו לגור? בקרבה למקום עבודה, קרבה לקהילה מקומית, אולי העדיפות הראשונה היא קרבה לבתי ספר? בעת הסתכלות ראשונה על מפה כל עיר נראית כמו בליל של רחובות עם שמות מוזרים, והתייעצות עם מי שכבר חי שם יכולה לתת פרטים משמעותיים על פקקים בשעות העומס, נגישות לתחבורה ציבורית, השקט של השכונה וקיומן של משפחות נוספות עם ילדים בגיל דומה. כל אלה יכולים להוות מרכיב קריטי ביצירת איכות חיים.

בסין כל אלה משמעותיים במיוחד בגלל פערי התרבות ובגלל הגודל של הערים. אילן רביבו יודע לספר על עובד שהתמקם עם משפחתו באזור יוקרתי שנראה על פניו מתאים, אלא שהתברר כי הרובע הזה מרוחק ממגורי ישראלים אחרים באותה עיר ומבתי ספר בינלאומיים. המשפחה נאלצה לאחר כשנה לעבור על חשבונם לאזור אחר בגלל הריחוק והבדידות.

איכות חיים נוצרת על ידי הקשר עם הסביבה, וגם אם מקיימים קשר עם קהילות של זרים בכלל ושל ישראלים בפרט עדין יש צורך בהבנת דרך ואורח חיי התושבים במדינת היעד. זה קובע אם המשפחה תחיה בניכור לסביבתה או בקשר חם עם שכנים ומכרים, ולשם כך יש צורך להכיר את דרכי התקשרות בחברה המקומית, את צורת החיים, הנימוסין, הרגלי הפנאי, מה מותר ומה אסור הן מבחינת החוק המקומי והן מבחינת האווירה.

אחד הלקוחות שבו טיפלה חברת יוניברס טרנזיט כשיצא לארה"ב סיפר בהמשך כי נדהם מהעובדה שלאחר שעות הלימודים כל משפחה באותו ישוב סגורה בביתה וכמעט ואין מפגשים חברתיים עם ילדים באותה שכבת גיל, אלא רק בתיאום של כשבועיים מראש.

דיברנו על ההכנה של העובד אך התהליך והמשמעויות הכלכליות שלו מחייבים היערכות נכונה של החברה המעסיקה. אילן נותן מניסיונו לחברות מספר טיפים:

*בדקו מראש את ההתאמה של העובד ובעיקר משפחתו לרילוקיישן: הנכונות של בני המשפחה למעבר שכזה. שימו לב לגילאי הילדים, ילדים בגילאים מתקדמים יתקשו להיפרד מחברת בני גילם בישראל, אם יש בן בצבא הריחוק יהיה קשה באופן מיוחד.
*שימו לב לפתיחות של בני המשפחה למצבים חדשים, לאנשים חדשים ולתרבויות אחרות, ועד כמה קיימת תמיכה הדדית במשפחה.
*חיוני שהחברה תעניק לעובד תמיכה וקשר במשך תקופת הרילוקיישן. התמיכה מתחילה מהתקופה של לפני הטיסה.
*חשוב לערוך לעובד הכנה לקראת המציאות שאליה יגיע, להפגיש אותו עם עובדים שמקום היעד ולשלוח אותו לביקור היכרות, קורסים והרצאות ללימוד השפה והתרבות המקומית יכולים להיות רעיון טוב.
*לאחר המעבר חשוב להמשיך ולשמור איתו על קשר, להתעניין לעתים קרובות בשלומו, להעניק לו תחושת שייכות, מתנות לחגים, ימי ההולדת ועוד. וחשוב לממן או לסבסד ביקורי מולדת.

Tagged טל רשףPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.