שנת הדרקון כאן – פסטיבל האביב וראש השנה הסיני 2012 – 龙龍

חזיר, נמר, ארנבת – מעניינים ככל שיהיו, מאז שהגעתי לסין, הם לא היו דרקון. אבל השנה הוא כאן, וזה מרגיש דרקון 龙龍 [בסימנית מסורתית ועדכנית].

צבעוני, גבוה, חזק, מתלהם, מוזר יותר – דרקון 2012 גואה כאן במראות ובקולות שמייצרים הסינים של היום, ומהדהדים מסורות ותמונות בדמיונם. זרים מבינים מעט בימים כאלו. מקווה שהמילים והתמונות בכתבה הזאת "עוברות מסך".

סימן ומשמעות

דרקון מסמל בסין מזל עם עומק מיתי, וייצוג קיסרי של כוח, אחדות, הרמוניה ומרות. פה מנכיחים אותו בברכת: "בוא אלי דרקון נחמד", לאמור: שנה ברוכה שמומלץ ללדת בה ילדים. בשבילם הוא "לונג" [long], בשבילנו – דרגון, DRAGON– מפלצת מרושעת.

הדרקון הסיני שונה מהמשמעות שלו במערב, כסמל של כוח ושל עוצמה מיתית לעומתית. מפלצת הנאבקת בבני אדם, שמאיימת על סדרי חייהם, ושמכניעים אותה לאחר שמזעיקים את בחירי הגיבורים הגוברים עליה לבסוף.

כשתרבויות המערב והמזרח לא נפגשות ראש בראש, מיתוס במיתוס, דמיון בדמיון, יכולה להתרחש דמוניזציה גיאו-פוליטית. הנוכחות הרבה של ייצוגי דרקון בסין התגלמה במערב בדמות סין – והשניים היו לאחת: חיית ענק מסוכנת.

רחוקים לא מבינים הבדלים, וגם קרובים מתקשים לקלוט את המהות התרבותית השונה. גם כשחיים כאן את היומיום ואת הליליל של פסטיבל האביב – ראש השנה הסיני – לא קל לחבור לראש הסיני. איך להבין שכל עשרות אלפי הפיצוצים והזיקוקים, הנורים כאן במטחים, מטרתם להבריח את הרוחות הרעות ולהרחיק את המזל הרע מביתם של הסינים? מה, זו לא סובלימציה של אלימות שלא באה על פורקנה במלחמה?

– בום!, עונה לי פיצוץ מבעית בשכונה ואחריו פה-פה-פה-פה! נפצים בצרורות.

אמונות, ערכים ומנהגים – עירוב מתהווה של תרבות חדשה בתרבות מסורתית

הרבה מאוד הצטבר במשך אלפי שנות תרבות רצופה. עמוק ושורשי שאפילו מהפכת התרבות והמודרניזם הקומוניסטי לא יכלו לו. הנה מבחר חלקי של פרקטיקות עממיות המקבלות את השנה החדשה נוסף על כל הזיקוקים והמפצים:

לנקות את הבית [מה זה מזכיר לנו?] כדי לגרש את הכוחות והרוחות הרעות מהבית; להיפרד מאל המטבח היוצא לדווח בשמיים [ורסיה מעניינת של מה שמוכר לנו כיום כיפור?]; להדביק על הדלתות ועל המשקופים ניירות אדומים וכיתובים לטובת ציפיות לזכות בעושר ובשגשוג. 'מאגיה' קוראים לזה הסוציולוגים.

סמל עושר על הדלת

הסימנית FU [פו], שפירושה עושר, על דלת כניסה לדירה. הסימנית כתובה הפוך כדי להדהד בצליל את המילה DAOוכך ליצור משמעות חדשה: העושר מגיע!

לתלות קישוטים אדומים עם דגים ופעמונים וסרטים אדומים שזורים בהם; לסגור [כמעט] הכל ולנסוע עד קצווי המדינה כדי להסב לארוחה משפחתית הנמשכת שעות בערב החג ;[chu xi] כל מי שאינו מקומי –wai di– וכל מי שמוגדרים כ'איכרים שעובדים בעיר' –noming gong– נוסעים לכור מחצבתם במצוות כיבוד הורים-אבות ועם דחף חריף של געגועים;

עוד פרקטיקות וריטואלים: להיות ראשונים להצית מקלות ארוכים של קטורת במקדש [שלושה מקלות הדורים עולים 100 יואן. יקר!] או ראשונים לגעת במנחה [מקדימים ודוחפים חזק בשביל זה];

מבעירים מקלוני קטורת
בין המוני הסינים גם בריגיטה דה-מאס חברתי האוסטרית מבעירה מקלוני קטורת

לתת לילדים ולסטודנטים עד שנת לימודיהם האחרונה מעטפה אדומה עם כסף [הם משווים סכומים שקיבלו]; ללבוש בגדים חדשים; לאכול ג'יאו-דזה [כיסונים. ביטוי שמם מהדהד את משמעות המילה 'לחבר' – בין שָנים ובין בני משפחה] בערב החג וביום החמישי של החג, במה שנקרא PO WU שפירושו: 'לשבור את היום החמישי', בלילה שבו נראה חרמש הירח; להרבות מנות בארוחת החג, ובכלל זה תרנגולת שלמה, טופו ודג [שוב שילוב מאגיה של מילים המבטיחות שפע], איטריות ארוכות בתקווה לאריכות ימים ודברי מתיקה; לתלות במקדשים דגלונים קטנים אדומים עם משאלות; לגעת בפסלי הסוסים, כי ma shan מילולית מצלצל 'מיידיות', כלומר: שהמזל הטוב יבוא במהרה!

פסלי סוסים
נוגעים בפסלי סוסים במקדש Da guan yuan– שהמזל הטוב יבוא במהרה

פסטיבל האביב
פסטיבל האביב – מנהגים וערכים – עירוב מתהווה של תרבות חדשה בתרבות מסורתית

הריסות
ניסו להרוס את זה. ככה זה נראה בשנות השבעים במהפכת התרבות – תמונה של הרס מקדש dongyuesi– מקדש דאואיסטי בלב בייג'ינג המופיע בתמונות לעיל

ולחזור בזעיר אנפין על כל זה גם ביום החמישה עשר בחודש הראשון המכונה CHUN YUE SHI WU, בליל הירח המלא. כמה ירח במרכז!

כל זה כרוך במסע קניות מתמשך ודחוס ובהוצאות כבדות במדינה חילונית עם משקעים מסורתיים ואליליים.

מסורת-מסורת

במקדש השמים עשו צעד אחד אחורה. ערכו מופע שהדהד את הטקס הקיסרי במקום. מאה ואחת שנים עברו מאז נפילתו של הקיסר האחרון, ו…מה? מתגעגעים לבית המקדש?

– מי יכול לראות את הטקס הכמו-קיסרי כשאלפי אנשים מתגודדים?

טקס

– "מה לא חסר לנו?", עונים לי בסין, "אנשים!"

אלפי חוגגים זרמו לפארק דיטאן – מקדש האדמה/הארץ – בראש שנת החזיר בפברואר 2007

נהרות האדם הם ריקוד הדרקון העכשווי. לא מקום למתחילים בסין, ואולי להיפך, זה המקום לטיפול בהלם

דרקון הוא לא לוגו

אילו תרבות עתיקה יכלה לעצב את עצמה כ"מוצר" ל"צרכנים", היו אולי מחליפים את הדרקון, בעל קשקשים וטפרים, בלוגו מָכיר בדמות פנדה עגלגלה ופרוותית למגע או בצב פגיע, עגול בגבו כמו השמים ומרובע וישר בגחונו כמו האדמה. אבל חגים זה לא תאגיד.

א[ש]קולוגיה

שלושה ימים לפני ערב החג לא ראינו שמיים, נשמנו אוויר מזוהם שרבץ על העיר בייג'ינג וסירב להתפוגג. זה לא סימן משמיים שבני אדם צריכים להתאים את עצמם למציאות העכורה ולהסתפק, נניח, בחבטות על תופים? כמה זיהום מיותר מייצרים בשבועיים האלו? אין שיעור לתופעה הגרנדיוזית שבה מיליונים כה רבים של אנשים מבעירים זיקוקים ונפצים. יש לא מעט קולות אקולוגיים מסויגים, אבל קל להגיד את זה כאן – או בישראל בערב ל"ג בעומר. מהפכות תרבות לא קורות בחורף וצריך דרקון כדי לחולל אותן במינונים סבירים.

אש
מפלצות מפחדות מאש, מרעש, מצבע אדום ולא מזיהום

 

דוכן זיקוקים
דוכן מיוחד לממכר זיקוקים ונפצים. מוקם לפני החג ונעלם כלא-היה בסיומו

מדורת השבט – הגאלה השנתית: מופע חגיגי בטלוויזיה

מאות מיליונים צופים במופעים החגיגיים המשודרים בטלוויזיה בזמן הארוחה המשפחתית ואחריה. הם נמשכים כארבע שעות. כבר שלושים שנה משדרים ב- CCTV כל ערב חג ראש השנה מופע חגיגי עם מיטב זמרים ושחקנים. "זה כמו צלע [ji lei] של תרנגולת", אומרת לי חברה סינית ביטוי שמתאים להקשר: "זורקים – חבל. אוכלים – לא טעים".

באיזו עונה בשנה חוגגים את ראש השנה הסיני?

קוראים לו פסטיבל האביב –Chunjie. סין כל כך גדולה. כשבבייג'ינג קר נורא, בחרבין הצפונית עדיין קפוא, אבל בדרום כבר פרחו הבוהיניות. אין כאן תשובה חד-משמעית לשאלה באיזו עונה חוגגים את ראש השנה. רשמית אומרים 'אביב'. אז אביב. ואם העצים ערומים, תולים פנסים.

פנסים
פנסים פורחים על העצים במקדש השמים

חוויות מהחג

1. ביקור במקדש – אנחנו ביקרנו בשלושה מקדשים. קודש וחול בעירבובייה. יש מקדש יש מאמינים ויש גם חילוניזציה מסחרית מכוונת.

מיני יריד
מיני יריד במקדשים שריד מימים שבהם המקדשים היוו מרכז דתי שלטוני ומסחרי

חברה סינית אמרה לי בעברית: "אף פעם לא ביקרתי בחג במקדש. הבעל שלי אמר לי שזה לא מקום בשבילך, בלגן-בלגן, מלוכלך".

2. דרכים חדשות – נהגי מוניות משנים מסלולי נסיעה כי העיר בייג'ינג הצפופה כל כך בשגרה התרוקנה ממכוניות ומאנשים ב"נדידה השנתית הגדולה בתבל". נהגי מוניות מרשים לעצמם לנסוע במסלולים ישירים ומקוצרים שמעולם לא נסענו בהם. מרוב בהלה ירדנו הלילה מהמונית לפני שהגענו ליעד. לאן הוא חושב שהוא לוקח אותנו? "ני בו ג'ידאו" [ = אתה לא יודע], סיכמנו את המצב כמומחים ישראלים. כשעלינו על מונית אחרת גילינו את דרך הקיצור ושהנהג [כרגיל כאן] בסדר גמור, ורק אני זרה לעד וחשדנית ששמעה יותר מידי סיפורים.

3. אהמממממ: כן ולא – היה קר בסיור במקדש Da guan yuan בדרום הטבעת השנייה, אז נכנסנו להתחמם במסעדה שבה אכלנו קודם לכן ארוחת צהריים. ביקשנו יפה שיתנו לנו להיכנס בשעה שבה המסעדה לא פעילה והזמנו תה, כי מי יתן לנו לשבת במקום בלי שנזמין משהו? אבל המסעדה הייתה ריקה מסועדים ומעובדים. האחראית הנהנה, הסכימה שניכנס, קיבלה את ההזמנה, אבל לא התכוונה להגיש אותה. ככה אומרים 'כן ולא' נדיב, אדיב ומסביר פנים לזר.

4. קישוט וקיטש – אדום וזוהר מסביב, ושמאנצעס למכביר. הכרח המציאות? אולי כדאי להשמיע ביקורת בונה כדי לחלץ טוב-טעם? כל כך הרבה קיטש, טעם רע, מיסחור מסביב ואף אחד לא קם. במדינה עם שיאים אולימפיים בהרבה תחומים אפשר לדרוש ולרצות גם פסגות בתחום הקישוט, הדוכנים והמימכר. אז אמרתי.

5. דמות מראה הדרקון – עיצוב מעניין, ומוזר לזר, של ייצור דמיוני. הדרקון מגלם בצורתו ייצוג של תשעה בעלי חיים: נחש, קרפיון, נמר, שור, גמל, אייל גדול [elk], צבי, שבלול ועיט. תפסת מרובה…

6. קיבוץ בייג'ינג – במשך ארבעה ימים חגגנו יחד עם קבוצה של ישראלים שנותרו בעיר. דורית ואלי פולק, טלי ודודי ציון, אוסנת ומאורי רוזן, שולי ואבי שבתאי, אלקה ושי מימרם + כמה ילדים מאושרים ומולי ויץ, בן זוגי – היה כיף אתכם בכפור של ארמונות הקרח בגווילין הקטנה, במקדשים, בסמטאות המשופצות של ציאנ'מן, בארוחות החג ובמבט מהקומה ה-28 על מפגן הזיקוקים. טוב לחלוק יחד שמחה. גם לנו – כמו לסינים שהתכנסו עם בני משפחתם – הזדמנו ימים של בילוי ומפגשים, הזדמנות ללמוד על החיים מהחיים במחיצת אנשים.

למידע מלומד

מתיהתחילמנייןהשנים בסין? לוחהשנההסיניהומצאלפי גרסה מסוימת בשנת 2637 לפנה"ס. מה אורך השנההסינית? הלוחהסינימשלבאתמחזוריהירחוהשמש, הואדומהללוחהעברי וגו'. ראו:

http://www.matar.ac.il/zmanim/calender/china.asp

על עשרות מנהגים עממיים ראו גם באתר כמו:

http://www.zohar.cn/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=103773&depart_id=18011

עדות ממקור ראשון –Xu Jia [שיר, שמה העברי],סטודנטית סינית, כותבת בעברית ומצלמת

שלושתנו – אבי, אמי, ואני הולכים לבית הסבתא כל שנה לחגוג את ראש השנה הסיני. שם אנו נפגשים עם בני המשפחה מצד אבי. בסין יותר מקובל שהבעל חוזר לבית אביו עם אישתו והילד/ילדה שלו. הבית של הסבתא שלי בציישיי (Cixi) בעיר נינגבו (Ningbo), בדרום מזרח סין, נסיעה של שעתיים מביתי בהאנג-זאו. בדרך כלל אנו מצטרפים ל"מעבר האביב" [1]. בבית שלי שבכפר, יש מספר ריטואלים לקראת ראש השנה – סגידה לאליל הקרב, סגידה לאבי הקדמון, והדלקת קטורת במקדשים המקומיים. אני לא סבורה כי כל אלה שחוגגים בטקס כאילו דתי הם מאמינים. בסין היום משמשים ריטואלים אלה יותר כמסורת הכרחית. ערב ראש השנה הוא החלק החשוב ביותר בתקופת חג האביב. בני משפחתי מכינים "משתה" שמתחיל מוקדם ביותר, בערך ב-16:30, מיד לאחר טקסטי הסגידה. ב-20:00 כולנו צופים בגאלת ראש השנה שנמשכת עד ה"אחד בינואר" של לוח השנה הסיני. החגיגה לא מפסיקה פה, אלא נמשכת 15 ימים, עד פסטיבל הפנסים. בינתיים, כולנו עסוקים בביקור חברים, בני משפחה רחוקים, ונותנים מתנות. הילדים שמחים לקבל חבילות אדומות עם כסף המזל.

לגבי הריטואלים אני בעצמי לא מבינה את הכל. תהליך הריטואלים מסובך מאוד. אני מצטרפת לזה מפני שאמרו לי לעשות את זה ככה מגיל צעיר בלי לספר לי את הסיבות לפעולות אלה. נראה לי שאנחנו סוגדים לשני סוגים של כוח על טבעי ומבקשים מהם ברכות למזל לשנה החדשה.

 

כסף מיוחד לאלים
כסף מיוחד לאלים או לעולם האחר

מנות מארוחת ערב ראש השנה 年夜饭– "זאת הארוחה החשובה ביותר בכל השנה בשביל הסינים" כתבה לי Yu Tiantian(אגם, שמה העברי)

רגל חזיר
"רגל של חזיר,סמל לבעיטה. מאמינים שהיא תביא עושר למשפחה. אבי סיפר לי כי כשהמצב בסין היה קשה, בשר חזיר, בייחוד רגל חזיר, היה יקר ולכן הוא נאכל רק בארוחת החג. הרגל הגדולה מרמזת שהייתה למשפחה זו שנה יותר מוצלחת."

לפי סקר שנערך על יד סוכנות החדשות הסינית (Global Times), למעלה מ-80% של הסינים חושבים כי "טעם ראש השנה", כלומר האווירה של ראש השנה הסינית, פוחתת משנה לשנה, ובו בזמן ההוצאות על הכנת החג גדלו מאוד. לפי מה שאני רואה, השנה פוצצו פחות חזיזים והרחובות פחות צפופים בימים הראשונים של החג. אבל שינויים אלה לא מראים בהכרח כי ראש השנה הסיני פחות חשוב עבור הנפש הסינית כעת. התקווה לחזור הביתה והמפגש עם כל בני המשפחה הם עדיין התמה המרכזית והשאיפה התמידית של רוב הסינים. בזמן האחרון שמעתי ברדיו דיבורים כאלה: "לאחר שנה שלמה של עבודה קשה, סוף סוף יש לי זמן להנות עם משפחתי". יש ליהודים ולנוצרים מנוחה בתדירות של כל חמישה-שישה ימים, מעניין להכיר את תדירות המנוחה של הסינים.

יש לי עוד יום חג – זה מתקרב אלינו

מנהגים מרוחקים מהעולם המערבי מתקרבים כי העולם גלובלי כפר וגו' וכי התרבות הסינית מחלחלת במאה הזו בקצב מואץ ובמאמץ סיני מכוון. מי מתנגד לעוד ימי חג?

תהיו נחמדים אם תברכו חברים או שותפים עסקיים במשפט או במבע ברכה

Zhu nizaixin de yinian li wan shiruyi, xinxiangshi cheng! – אנימאחל/תלךשתצליח/ילהגשיםאת כלמשאלותיךבשנההחדשה.

xinniankuai le! – שנה חדשה שמחה!

xinnianhao!– שנה חדשה טובה!