להבין את סין ג' – קונפוציוס – טל רשף

 

להבין את סין ג'-קונפוציוס

קונצפיוס
קונפוציוס

 

להבין את סין ג' – קונפוציוס

איש היה בארץ סין לפני למעלה מ-2500 שנה, שמו היה קונג פו-דזה, במערב הוא ידוע בשם קונפוציוס. הוא היה פקיד בממשל של אחת המדינות שהרכיבו את סין, בזמנים בהם היא עוד הייתה מרחב של מדינות קטנות הנלחמות זו בזו. התורה שלו, בהמשך למרכיבים שנובעים מהכפר והעיר הסיניים שתוארו מכתבות הקודמות בסדרה זאת, היא אחד המרכיבים הראשיים שעיצבו את התרבות הסינית.

לאחר שפרש מתפקידו החל קונפוציוס להטיף לדרך אשר על פי תפיסתו היא הנכונה יותר לנהל את המדינה, דרך שתמנע את הפיצול, את המלחמות הפנימות וחוסר הארגון שידעה סין באותה תקופה. תורתו נקראה "אסכולת המלומדים" בגלל החשיבות הרבה שהיא שמה על לימוד מתמיד ועל ידע.

שנים רבות לאחר מותו של קונפוציוס, בימי שושלת האן, החליט קיסר סין להפוך את העקרונות של אסכולת המלומדים לתורת מדינה בסין, לדרך שעל פיה מנהלים את המדינה, שולטים בה, מכשירים על פיה את הפקידים, המנדרינים, ועל פיה מחנכים דורות של ילדים בבתי הספר.

סין מתנהלת על מזה אלפי שנים על פי תורתו של האיש הזה: הממשל, המשפחה והעסקים בסין , תורת קונפוציוס עיצבה ומעצבת את אורח חייהם של מיליארדי אנשים. על מנת להבין את סין חיוני להכיר את הקונפוציאניזם.

עיקרי דבריו של קונפוציוס רוכזו על ידי תלמידיו בספר לא קל לקריאה הנקרא במקור לון-יו, ובתרגומו העברי: "המאמרות". ספר שהוא אסופה של ציטוטים אחר ציטוטים מפיו של קונג פו-דזה, הלא הוא קונפוציוס. כל מאמרה מתחילה במשפט "כה אמר החכם".

פרקי הספר מטפלים במגוון רב של נושאים, בחלקם מתייחס קונפוציוס לשאלה שהוצגה בפניו ולעתים הוא מעלה דברים מהרהורי ליבו. בכל אלה מצטיירת קריאה לאדם לפעול מתוך מחויבות אל אמת פנימית, אמת שבה היחיד מכפיף את עצמו לסדר החברתי, סדר שבו האנשים אחראיים לאלה הנמוכים מהם בדרגה ונשמעים לאלה הגבוהים מהם בהיררכיה. יש סדר, יש חשיבות לפרטים, יש דרך לעשות כל דבר ודבר עד לרמה של התנהלות טקסית ממש.

הרעיון המובע בציטוטים אלה, הרעיון העומד בבסיס התורה הוא שכאשר כל אחד יודע את מקומו, את תפקידו ואת חובותיו, הדברים מתנהלים באופן יציב ומסודר. הקונפוציאניזם מגדיר את תפקידו של השליט ואת תפקידו של הנשלט, מה צריכה להיות התנהלותו של הקיסר ואיך צריך להתנהל האזרח הכפוף לו, הוא גם מגדיר את החובות במשפחה, אופן התנהלותם של האב, של הבנים, ושל האישה.

הוא לא מסתפק בכך, הוא גם מציב את היעד, את רמת ההגשמה הגבוהה של הקיום האנושי: להיות איש המעלה.

איש המעלה על פי קונפוציוס: ג'ון-דזה, הוא אדם שהפנים את כל אלה, הוא יודע את מקומו, לומד באופן מתמיד, שאול את עצמו שאלות, חותר לרמת מצוינות במה שהוא עושה, איש המעלה מתנהל עקב כך בהרמוניה עם החברה, עם המעמדות, עם הציוויים, הוא מוצא בכל אלה את ההגשמה העצמית שלו והוא מנחיל אותה לאחרים במסגרת תפקידו.

התורה הקונפוציאנית שלטה בסין במשך אלפי שנים והיא הצליחה לאורך התקופה הזאת לאחד ולהחזיק יחד ארץ ענקית רבת שטח ורבת אוכלוסין, ארץ שהיתה עד אז מפולגת ומסוכסכת בתוך עצמה באופן מתמיד. התורה הזאת התפשטה ונדדה לכל מקום שבו חיים סינים: לסינגפור ולטאיוון, למלזיה ולהונג קונג ולכל צ'יינה טאון שאנו מכירים. גרדו שם את פני השטח ותמצאו התנהלות קונפוציאנית המגדירה התנהלות, תפקידים, חובות ומטרות, ומקדשת את המשמעת ואת הלימוד המתמיד.

ההשפעה שלה ניכרת בכל התנהלות שנפגוש בסין של היום: בתרבויות ועסקים כאחד, אפילו בדרך בה שולטת בה המפלגה הקומוניסטית שהתנגדה לתורת קונפוציוס בשעתו. מי שמגיע לסין לעסקים, לחופשה או לרילוקיישן יתקל בכך בכל פינה.

האדם הסיני המצוי חושב במונחים קונפוציאניים, הוא מחפש את ההרמוניה של הארגון, של החברה, של המדינה, הוא שם את הכלל לפני היחיד והוא שואל את עצמו בכל מצב מה התפקיד שלו, מה המחוייבות שלו. המנהל הסיני המגיע לפגישה עסקית מציג את החברה שבה הוא עובד לפני שהוא מציג את עצמו, השם של כל אדם סיני מתחיל, בניגוד לנו, משם המשפחה שרק אחריו בא השם הפרטי. הגישה הזאת מאפשרת לארגונים הכלכליים בסין להגיע לרמה גובהה מאוד של ארגון ושליטה. אנשים בסין עד היום מכבדים ויראים את הוריהם, גם לאחר השלטון הקומוניסטי ומהפיכת התרבות הבן רואה את עצמו ככפוף להוריו וההורים מחוייבים לבן שלהם, בלי שחלומות של הגשמה עצמית וביטוי עצמי יפריעו לכך.

בשבוע הבא: תורת הטאו.

Tagged טל רשףPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.