יין ויאנג

יין ויאנג
                               יין ויאנג

הרפואה הסינית היא אחד השגרירים העיקריים של התרבות הסינית בישראל ובעולם המערבי בכלל, צד המטבח הסיני היא אחד הדברים הראשונים שאנו פוגשים מארץ התה והאורז. סין חודרת לתודעה שלנו יותר ויותר ככל שגובר המשקל שלה בכלכלה ובפוליטיקה העולמית. הבנה של התפיסה שמאחורי הרפואה הסינית יכולה לתת לנו הבנה של התרבות הסינית, התרבות של המדינה אשר יש המנבאים כי תהפוך כבר בעוד שנים מועטות למעצמה המובילה בעולם.

מנין הכול החל? הרפואה בסין החלה כרפואה עממית עוד לפני אלפי שנים, עם הזמן היא עברה תהליך של שינוי, בדרך שיטתית סינית נוצר בה עם הזמן סדר, מה שהחל כידע של מרפאים עממיים עבר עם הזמן לידיהם של רופאי משפחת הקיסר, קיבל תיעוד וארגון בידי המנדרינים וקיבל גושפנקא קיסרית. מי שלומד היום רפואה סינית לומד תורה מורכבת ומסודרת שיש לה שורשים תרבותיים עמוקים.

על מנת להבין אותה ננסה להבין לפני הכול את המודל הראשון העומד בבסיסה: יין ויאנג.

חשוב כאן להבין דבר חשוב המבדיל את החשיבה הסינית מהחשיבה המערבית. במערב, אשר בו התפתחה תורת ההיגיון, אנו מורגלים להפריד דברים לכן וללא, לאפס ולאחד, יפה או מכוער, חם או קר, החשיבה המערבית היא מאוד דואלית, מחלקת את העולם לנקודות קיצון מנוגדות. לעומתה החשיבה הסינית פועלת במושגים של זרימה, מחזוריות והרמוניה של ניגודים.

מושגי היין והיאנג צמחו כאשר מתוך ההבטה בטבע הסינים ראו דבר מעניין: על גבי ההרים התפתחה הצמחייה בהתאם למידת השמש שהיא קיבלה. הצד שזכה לאור רב יותר נקרא: "יאנג" (הצד המואר של ההר), בעוד שהצד שזכה לפחות אור נקרא: "יין" (הצד המוצל של ההר). סוגים שונים של צמחיה התפתחו בכל צד על פי זמני ומשך החשיפה לשמש.

בדרך סינית אופיינית הם הגדירו את הדברים על פי המחזוריות שלהם, דוגמת מחזור אור השמש שקובע את משך ושעות החשיפה. כך הוא הדבר גם במעגל היום ולילה. הלילה שהוא חשוך וקר (ועל כן מתאים להגדרת "יין"), הופך אט אט ליום מואר וחם, (אשר מתאים להגדרת "יאנג") וחוזר חלילה. היום והלילה הינם הפוכים זה לזה אך גם יוצרים ומגדירים זה את זה. הקור אינו מוחלט וכך גם החושך (כי יש אור הירח). אין אור מוחלט או חושך מוחלט, אין קור מוחלט או חום מוחלט, יש תנועה מחזורית בין האחד לשני, ועל פי התפיסה הסינית שאיפת היקום היא לשמור על איזון בין השניים.

כך גם בגוף האדם.

את הנטייה לשמור על איזון ניתן לתאר על ידי מושג ההומיאוסטזיס, המצב אשר אליו שואף כל גוף חי, המצב של איזון אופטימאלי: כאשר אנו צמאים נחוש רצון לשתות, כאשר אנו רעבים נחוש צורך לאכול, ואם אכלנו יותר מדי נחוש צורך לנמנם ולעכל את העודף שאכלנו. ניתן להיעזר במודל היין והיאנג כדי להבין כל תחום שיש בו מרכיבים הופכיים או משלימים, ועל כן האבחנה ברפואה הסינית מתבססת בין השאר על מודל זה. הרופא הסיני שמגיע לאבחן את מצבו של אדם יבחן קודם כל עד כמה אדם זה חרג מהאיזון שבו הוא צריך להיות. הוא יאבחן זאת למשל בעזרת תשאול, בעזרת בדיקת דופק והסתכלות על הלשון ושאר פרמטרים שהוא יאסוף. הוא יחפש סימנים ליציאה מהאיזון ובמקרה כזה ינסה לקבוע אם הבעיה היא "יינית" או אולי "יאנגית" באופייה, ועל פי זה יבחר את אסטרטגיית הטיפול. בעיה "יינית" יכולה לבוא לידי ביטוי בעודף חומר או נוזלים, כמו במצב של בצקת, בעוד שבעיה "יאנגית" תתבטא בעודף אנרגטי, כמו במצב של מיגרנה. מצבים אלו דורשים טיפולים הופכיים באופיים, צמחי מרפא, שינוי תזונה וכן נקודות דיקור שונות.

בהסתכלות על גוף האדם יודרך המרפא הסיני על ידי מפת ה"מרידיאנים", אותם ערוצי האנרגיה החוצים את גוף האדם. ערוצים אלה מחולקים על פי טבעם, קיימים ערוצים "יניים" וערוצים "יאנגיים". על גבי הערוצים הנ"ל מתואר בדיוק רב היכן כל מוקד אנרגיה נמצא. מוקדים אלו יכולים לשמש כנקודות דיקור. אזור הבטן למשל הינו האזור המוגן ביותר אצל עובר ונחשב ל"ייני" בעוד שבאזור הגב והעורף מטפלים בבעיות מסוג "יאנג". בעזרת צמחי מרפא סיניים ונקודות אקופונקטורה, ניתן להזכיר לגוף לחזור לאיזון אנרגטי, ובעצם לטפל בכל בעיה גופנית ורפואית.

מרידיאנים
נקודות דיקור ומרידיאנים

הבנה זאת של היין והיאנג, שנובעת מתוך הרפואה הסינית, מהווה איור לראיה הכללית הסינית של תחומים רבים. יין ויאנג נותנים כלי להתייחס לסוגי התנהגויות אצל בני אדם, התנהגויות אגרסיביות או רכות, התנהלות נשית או גברית וכך הלאה. הגישה שרואה את הדברים כנעים בהדרגה בין קטבים שונים בהרמוניה ושאיפה לאיזון, מכתיבה את ההתנהלות של הסיני בחיי היומיום.

הסתכלו למשל על אדם המתרגל טאי-צ'י או צ'י-קונג, בערי סין רבים הם היוצאים לעשות זאת בפארקים ובגנים, התרגול הזה שונה מסוגים רבים של פעילות גופנית שנפוצים במערב, התנועות זורמות, הדרגתיות, שומרות על איזון, על הרמוניה.

קחו דוגמה מתחום המכירות. חברות ישראליות ששכרו את שירותיהם של אנשי מכירות סיניים מתלוננים לעתים על כך שלעתים הסיני לא יהיה מספיק תקיף בתהליך המכירה שלו. לעתים קרובות הדבר נובע מכך שאותו סיני חש שהחתירה שלו למכירה עלולה להפוך לאגרסיבית מדי, לקלקל את ההרמוניה בינו לבין אלה שמולו, ולמען שמירה על האיזון הבין אישי הוא מאט את ההתנהלות שלו גם אם זה מסכן את סיכוי המכירה, הכול בשם האיזון הקדוש, בשם היין והיאנג.

באמנויות לחימה שצמחו בסין שולטת הנטייה לפעול בהרמוניה עם התנועה של היריב, לנצל את התנועה שלו על מנת לגבור עליו, במקום להתנגש בו בהפעלה של כוחות מנוגדים.

במהלך משא ומתן מסחרי בסין ימצאו עצמם הנציגים הישראליים עוברים שלבים ארוכים של היכרות ויצירת מערכת יחסים לפני שיגיעו לדיון ממשי בפרטי העסקה. הנציגים הסיניים מזמינים אותם לארוחות, לשתיה, לביקורים הדדיים ולהחלפת מתנות, כי ההרמוניה בין המוכר לרוכש חשובה לעתים לא פחות מאשר עצם העסקה עצמה. המשא ומתן נמשך ומתארך והופך להיות מתיש, זה לא רק אמצעי לחץ, זה גם תהליך שמאפשר לבחון את הצד הישראלי, לראות כיצד הוא מגיב, ליצור מרחב של זמן על מנת ליצור מערכת יחסים, ליצור הרמוניה, יין ויאנג.

שנת נמר מאוזנת והרמונית לכולם.

Tagged טל רשף, נטלי מנורPosted in סין - מאמרים
עשינו מהפכה - כאן יכולה להיות המודעה שלך
אם לא תפרסם - איך יבואו

צור קשר

יש לכם משהו להגיד לנו? כיתבו לנו ונשמח לשמוע.